״תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה..״
קולה של שחר נשמע מאחוריי, הכנתי לעצמי כריך לעבודה שרק לפני כמה ימים הלכתי להתלמדות, הייתי חייבת שגרה, חייבת.
״ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים..״ זמזמתי לי את המשך השיר של שלמה ארצי, השיר שמרים אותי בכל יום ויום.
ישנתי מאתמול בערב ועד עכשיו, כרגע ערב שנית ואני עדיין מרגישה עייפה, עייפה כבר לא פיזית, אלא נפשית.
״תקפיצי אותי למועדון ממול״
שחר קראה והנהנתי לחיוב, מכינה לי קפה והריח הנעים של אימי עטף את המטבח, חייכתי לנוכח ריחה שהתגעגעתי אליו מעט.
״בוקר טוב יפות שלי.״
אימי קראה בנימה מרוגשת, אני מניחה שהיא מתרגשת מהעובדה שכולנו כך בבית. מודה שהזנחתי את הבית לא מעט.
————
״את המתלמדת החדשה?״ בחורה פנתה אליי עם אוזנייה באוזן ועם לבוש רשמי במיוחד, אני מניחה שהיא האחראית משמרת.
״כן, העובדת החדשה..״ תיקנתי אותה בחיוך נעים שאיכשהו הפך להיות החיוך הקבוע שלי.
אני מרגישה שהשתנתי לאחרונה, מעבר לעצמי, אני מתחילה לשים לב לסביבה הסובבת אותי.
״אוקי מתוקה, כמה דקות אני איתך..״ היא מלמלה והחלה להתקדם ולדבר אל האוזניה, אם יש משהו שאני שונאת זה שאנשים שעפים על עצמם, שמרגישים שעצם הבעל הסמכות שלהם, גורם להם לעוף מעט מעל ראשם, שנאתי את זה, פרופורציה חשובה.
אני עוד זוכרת כשהייתי נערה, עבדתי בתור ברמנית לאחר פרוטקציות מחבר של חבר, ההכנסה הייתה שווה את העבודה ללא ספק.
והנה אני, כבר לא נערה וחוזרת לעבוד כברמנית שנית אך הפעם לא בגלל הכסף, אלא כי אני זקוקה לשגרה.
——————
המשמרת הייתה ארוכה ולאחר מקלחת ארוכה ונעימה של סוף יום, התיישבתי על הספה בתוך הדירה הנחמדה של צליל, רק בלי צליל.
לא כעסתי על צליל, באמת שלא, חיכיתי זמן רב שתרגיש מאושרת וכן לקחתי בחשבון שהיא תעלם וזה יפגע בי אך להפך, הייתי ואני עדיין ככ נחושה לאושר שלה שזה כבר לא מזיז לי.
הדירה שלה ללא ספק אחד מהמקומות מפלט שלי.
התלבטתי אם לראות סרט ולבסוף רק הקלדתי ביוטיוב שיר מסויים שיתנגן לי ברקע, הדלקתי סיגריה והייתי עם כוס של משקה אלכוהול מיושן שמצאתי בתחתית הארון, זרקתי את הקופסה על השולחן והדלקתי את הסיגריה בהשתוקקות ולבסוף זורקת גם את המצית.
זמזמתי לי את השיר בשקט ועישנתי בנוחיות, עצמתי את עיניי מידי פעם ולבסוף סגרתי אותן לגמרי, נהנת לעשן כך.
טריקת דלת הבהילה את גופי, קפצתי בבהלה ולקחתי את עיניי, וכמעט הסיגריה מועדת לי מהיד, הבטתי לכיוון הדלת.
מביטה בגבר הארור ההוא, שלא משקיט לי שום רגע בראש.
הוא השתנה, טוב כמעט חודש שלא, כן.
הוא הפך ליותר שזוף אך לא במובן הטוב, מרגיש שעבר מסע והשיזוף הוא רק מין תוצאה של זה, זה הציק לי קצת בלב.
אך מה שהכי הציק לי שהתגעגעתי אליו ככ שהתחלתי לדמיין את ריח גופו עוד מהמרחק הגדול שהיה בנינו.
הזקן שלו גדל ככ שגרם לו להיראות שונה לחלוטין, לא רפאל.
YOU ARE READING
נָטוּ מַגָּע
Romanceכן, בלהיפרד היינו הכי גרועים. אבל הסקס, הקרבה אליה להיות בתוכה - אלוהים. מכיל תוכן מיני.
