עיתון האולימפוס

השלישייה של קוהורט 3

× הכרות ×
פתיחה- יולוס

אני לא אוהב מפלצות.
הם מסריחות, מכוערות ויש גם את הפרו השולי שהוא זה שהם מנסים להרוג אותי כל שניה

בכל זאת פגשתי אותם הרבה, הרבה מדי יחסית לבנאדם רגיל, וגם יחסית לחצוי
אבל בוא נתחיל מהתחלה, שמי יולוס, על שם יוליוס קיסר (מפתיע הא?), אני בן 15 ושמונה חודשים, נולדתי במוסקווה, רוסיה, לחצויה בת אפולו בשם אלי, ולזאוס.
כן כן אני יודע שיש את העניין של ' היא עשתה ילד עם סבא שלה?' אבל באלים זה לא נחשב, אז יאיי.
קיצר, אני מזדהה כהוא/אתה וגובה שלי הוא מטר 91, (בבקשה דיי עם בדיחות הענק)
אמא שלי רצתה להגיע לרומא החדשה כשהייתי בן 4, כי נמאס לה ממפלצת חדשה כל יומיים. וככה הגעתי למחנה יופיטר.

יש לי כמה חברים נחמדים, הנשקים שלי היא חרב מברזל סאטיגאי, וקשת עם חצי זהב קיסרי

אז זה אני, שמחתי להכיר

פתיחה- פולי
שלום לכולם, אני פולי ואני בני 14. נולדתי בן אבל אני מגדירים את עצמי כנון בינארי והלשון פניה שלי זה אתם/ הם, they/them באנגלית. נולדתי במנהטן שבניו יורק לאבא בן תמותה בשם ג'ף שעובד בבית החולים שקרוב לבית ולאמא אלה בשם פבריס והיא אחת החום והמחלות הרומאית, זה מצחיק טיפה שחושבים על זה כי זה ממש מתנגד אבל מה לעשות.
הגעתי למחנה בדרך ממש מעניינת, כשאני אבי רצינו לטוס ליוון כשהייתי בני 5 קרה משהו מוזר.. רוחות חזקות וברקים הגיעו בחוזקה והעיפו את המטוס חזרה לנמל. בתור ילדים קטנים לא הבנתי מה קרה אבל אבי היה ממש מפוחד וישר חזר איתי לביד. אחרי כמה שנים, משהו כמו 3 יצאנו לחופשה אני, אבא וחברתו החדשה שיילי, הטיול היה ממש כיף עד שזאבים הגיע ותפסו אותי. מפה לשם הם לקחו אותי למחנה יופיטר.

היי!, אני איווה ואני בת 15.
הלשון פניה שלי זה היא/את she/her באנגלית והגובה שלי הוא מטר 56 (כן, כן, די נמוך לנערה בת 15).
נולדתי בסקוטלנד לאבא בן תמותה בשם הנרי שעובד כפרופסור לכימיה בבית ספר למדעים ולאמא אלה בשם בלונה.
למרות שאני בת לפרופסור לכימיה ולאלת המלחמה הרומאית אף פעם לא התעניינתי בדברים אלו, אני אוהבת לצייר וללמוד שפות חדשות, שזה די מצחיק, לא נראה לי שחשבתם שבת לפרופסור ולאלת מלחמה לא מתעניינת בדברים שעוסקים הוריה אבל הנה, זאת אני.

כשהגעתי לגיל 10 אימי (בלונה) הגיע לבייתנו. בזמן ההוא זאת הייתה הפתעה גדולה מאוד! לא ראיתי אותה 7 שנים בערך.
אחרי שקראתי לאבי (הנרי) שלושתינו ישבנו בסלון ושתינו תה, השעה הייתה שעת אחר הצהריים כזה.
אימי סיפרה לאבי שהיא רוצה לקחת אותי לרומא החדשה ושאני אתחיל לחיות חיים חדשים שם.
לקח לאבי הרבה זמן לעקל את זה אבל בסוף הצליח לשחרר.

אימי הרדימה אותי והתעוררתי במקום מוזר מאוד, כמו מקדש כזה, אבל מה שהיה שונה ממקדש רגיל היה שכל המקום מלא זאבים.

הזאבה האמא ששמה לופה ארגנה אותי למסע והתחלתי לנוע לכיוון רומא החדשה.
הרבה מפלצות תקפו אותי אבל לא הוויתרתי, המשכתי והמשכתי ללכת ובסופו של דבר הגעתי לרומא החדשה.

עבר הרבה זמן מאז שהמסע הזה קרה, אני כבר 5 שנים ברומא החדשה.
הכרתי הרבה חברים ולמדתי להילחם (זה לא היה כזה קשה).
הנשק שלי הוא חץ וקשת עם חצי ארד וחצי זהב קיסרי.

אז הנה, זאת אני וזה מה שאתם צריכים לדעת עלי