+ מסע? לאן? +
היי לכולם
מי שלא זוכר אותי אני רורי אני הולך לספר לכם את הסיפור של המסע חיפושים שלי כל יום שלישי.
שבוע שעבר באתי להגיד לכם מה קרה עם לולי ומה הוא אמר, אז בואו נתחיל!
"לולי לולי מפלצת!" אמרתי בפחד. "אאא איפה??!!!????" הוא קפץ מרוב פחד "מפלצת." הראתי לו את הציור ואז הוא אמר "צריך מהר ללכת לכירון" הוא החזיק את ידי ורץ מהר אל חיירון. "אתה זוכר עוד משהו? או מישהו?" הוא שאל מפוחד "למה אדיסון לא יכול לתת לזה יחס" הוא מלמל בצער בזמן שנכנס למבנה שחיירון היה בו באותו הזמן. "ילדי, משהו קרה?" חיירון שאל ברוגע "רורי צייר מפלצת מפחידה עם עם עיניים אדומות ו... ו..." לולי לא יכל לדבר באותו הרגע כמו שקרה לי. "ילדי המתוק, דיברתי כבר עם רולנד הכל בסדר." חיירון חייך אבל חיוך שונה "רולנד מתוק קרא ל2 ילדים?". חשבתי שניה ואז אמרתי "בסדר." חיירון הסתכל עלי "תקרא לסאט הוא בן אתנה ותקרא להופ הוא בן הפייסטוס." הנהנתי מהר והחזקתי ללולי את היד "אני אעזור לו." לולי הבטיח לחיירון ושתיינו הלכנו לביתן אתנה בשביל להביא את סאט. "אני מכיר את סאט" אמרתי ומשכתי את לולי לכיוון הביתן שלו "אתם חברים?" לולי שאל בקול חמוד. "כן" אמרתי בהתלהבות ונכנסתי לביתן אתנה.
הביתן היה שקט, כולם שם היו עסוקים בדברים המאופיינים לביתן אתנה. "סאט" קראתי בזמן שחיפשתי אותו. "אני פה מתוקי" הוא אמר ובא אלי בזמן שסידר את שיערו הבלונדיני לקוקו נמוך. "חיירון קורא לך כי יש מפלצת מפחידה" אמרתי והרמתי את הידיים להראות שזה גדול. "לא באמת מפלצת" לולי אמר במהירות בשביל לא להפחיד "אני אלך לחיירון" הוא חייך ואנחנו הלכנו לקרוא להופ בביתן הפייסטוס.
נכנסנו לביתן ממש מבולגן, שמן היה מרוח על הריצפה והקירות "איכסי" שמתי יד על האף וראיתי ילד גבוה, עייניו היו שחורות ושיערו היה מבולגן כאילו היא קם משיינה ולא התקלח במשך 10 שנים. "סליחה?" שאלתי הילד הסתכל עלי והסתכל אלי במבט מוזר, כך הבנתי שהוא לא דיבר איטלקית "אנחנו מחפשים את הופ" לולי אמר השפה שלהם. הילד צחקק "אני זה הופ, מה אתם צריכים שאני אבנה לכם?" הוא שאל בשפה המוזרה. לולי צחקק ואני כל כך רציתי להבין מה הם אומרים "חיירון קורא לך" לולי אמר להופ ואז פנה אלי "הולכים עכשיו חזרה לכירון" הוא אמר לי בשפה שלפחות אני מבין, באיטלקית.
שלושתנו הלכנו יחד ושמענו את סאט אומר לחיירון בשפה המוזרה "מסע חיפושים? עם ילד קטן??? אתה משוגע?!". הופ ולולי החליפו בניהם מבטחים אהל אני לא הבנתי מה קרה לולי והופ נכנסו מהר ואני הלכתי מבולבל. "זה לי הגיוני!" סאט אמר כועס "איזה ילד?" הופ שאל בלבול "רולנד כמובן" חיירון אמר וכך הבנתי שזה קשור אלי. "מה אני?" שאלתי בעצבים בשפה שצריך! לדבר בה "אתה הולך לטיול" לולי שיקר אבל שמתי לב לזה "לאן הולכים?" שאלתי כאילו אני מאמין בזה ואז כל המחנה הגיע לשם
כבר השעה 17:30 אני חייב ללכת לאכול! את הסיפור אני אמשיך בפרק הבא שניה ביום שלישי
YOU ARE READING
עיתון האולימפוס
Aléatoireכאן נשלח כל יום שישי ולפעמים ראשון את העיתון של המחנצ.פ וכל מה שקשור לאלים 📚 אתם מוזמנים לקרוא ולשתף את העיתון שלנו
