WilD Rose-עברית

פרק 10-הארי

So Here We Are,It Is Going Down...

*********************

המוזיקה הרכה התנגנה באיטיות בחדרי,מושכת את הצלילים ברכות אינסופית שמלווה אותי בזמן שאני מתארגנת לאירוע עבדה של אד.השמלה כבר עלי,הנעליי עקב הבומבסטיות עבר נעולות על רגלי,התכשיטים ענודים,בדיוק סיימתי לעבוד על האיפור העדין שתחם את עיני ושפתיי בגוונים כהים וגרם לי להראות סקסית ובוגרת.כמו שאד צריך אותי היום.

את השיער החלטתי לקלוע לצמה יוקרתית,משהו שנראה מסובך עם אלפי לולאות וקשרים,אבל זה לא כל כך מסובך, ואת הצמה עצמה ליפפתי סביב אחורי ראשי ושם החזקתי אותה עם כמה סיכות סבתא ישנות שמצאתי במגירה של אמא שלי.

"איך אני נראת?"שאלתי את אבא שלי שבדיוק נכנס לחדר.הוא בחן אותי לרגע ואז חייך במשיכת כתף.

"הנסיכה שלנו."הוא חיבק את כתפי ונשק את המצח שלי."את נראת כל כך בוגרת,מותק.את כל כך יפה.אני בטוח שאד שמח שיש לו חברה כל כך יפהפה ונאמנה."המילים שלו היו כמו חץ אל הלב שלי.המועקה התיישבה שם ופשוט סרבה לזוז.

"תודה אבא."הצלחתי לפלוט החוצה בקול חנוק.

"רק באתי להגיד לך שאני ואמא זזים.אנחנו נחזור שבוע הבא-אני מצפה ממך להגיע בזמן לבית ספר,ולא להכניס הביתה בנים או לעשות מסיבות!"הזהיר אותי אבא באצבע מורה וסחט ממני גלגול עינים חוצפני.כן,אני יעשה מסיבות בבית עם החברים שבקושי יש לי.ואם אני רוצה בית ריק אני פשוט הולכת להאר-לאד.פשוט הולכת לאד.

"טוב,אבא."הטון שלי נשמע מעט לעגני אבל אבא שלי החליק על זה.

"ביי,מתוקה,"הוא הדביק נשיקה עדינה על המצח שלי,ואז שירדתי איתו כדי להפרד מאמא שלי ראיתי את אד עומד עם זר פרחים צבועני בידיו,וחיוך ביישני.

"החבר שלך בא!"היא זימרה כשחטפה את המצלמה מפינת החפצים שבחדר העבודה וצילמה אותנו בחוסר טאקט.אמא שלי הייתה כזאת מביכה לפעמים."תחייכו,אהובים!"היא שרה בחיוך ענקי שחשף את שתי שורות השינים המושלמות שלה שנראו כמו פרסומת למסטיקים.

חייכתי במבוכה,מקווה שאד לא יתעצבן עלי.הוא הצמיד אותי אליו עם יד במותנים וגרם לחיוכי לגדול.ההורים שלי עזבו אחרי עשר דקות שבהם חקרו את אד לאן אנחנו נוסעים,מתי הוא יחזיר אותי ושלא יכנס איתי הביתה כי הם קצת שמרנים.כן בטח.

"ביי,מותק."אמא שלי חיבקה אותי וקינחה בנשיקות עם הלחיים שלי וחיבוק ידידותי לאד שנראה נבוך מהסיטואציה.

הבית השתתק בצאתהם ואני הבטתי בו במבט ביישן."היי,"חייכתי חיוך זעיר שנמתח בשולי שפתיי

"היי שוג,מוכנה ללכת?"הוא שאל בטון השרמנטי-מקסים-כובש שלו והמבט הנוגה שבעיניו.הינהנתי."את נראת נפלא,לא יצא לי להגיד לך.חשבתי שאם אני אחמיא לך אבא שלך יתלוש לי את הראש מהצוואר."הוא צחקק כששפשף את אפו על צווארי.

צחקקתי במבוכה,נעה בחוסר נוחות."כן,הם קצת דאגנים."

"לאן הם נסעו?"הוא שאל בזמן שהשתחררתי ממנו כדי לענוד זוג עגילים בומבסטים שתאמו את הנעלי עקב,ולקחת את התיק עור השחור עם הרצועה הדקה לתליה על הכתף.

"הם נסעו לאיזשהו משהו.בעיקרון זה קשור לעבודה של אבא שלי.יש לו מפעל לטקסטיל."הוספתי כשהוא בא לדבר. הוא הנהן בחיוך ואז סימן לי אם אני מוכנה לצאת."אחריך."הוא יצא ואני אחריו,נועלת מאחורי את הדלת והולכת אל המכונית שלו.

הנסיעה עברה בדיבורים,צחוקים ועצירה קטנה בחנות ממתקים.אחרי העצירה בחנות הממתקים-עמוסה בסוכריות סקיטלס,אמאנדאמ,וגלידת ג'ילטין שקיבלה כל הזמן תוספת מהסוכריות שלי-נסענו מידית לאולם בו היה האירוע של העבודה של אד.

אד הסביר לי שכעיקרון זה אירוע יוקרתי ופלצני שהמנ"כל עורך כדי לחגוג את שחרורה של המזכירה שלו,שהיא במקרה אישתו שבמקרה בגדה בו."פוו,איז דרמה במשרד!"צחקקתי כשלעסתי את הגביע עם הגלידה הנמסה."למה אז הוא עושה לה מסביה כל כך מושקעת?"

אד משל בכתפיו,ידיו על ההגה ועיניו על הכביש,אבל חיוך קטן חוצה את פניו."אנלא יודע.אני מניח שהוא מרגיש אשם שהוא זורק אותה מהמשרד שלו."הוא מגיב.

"ממ,"הימהמתי בתגובה,דוחפת יד לתוך השקית ומושיטה לפה שלי עוד חופן של אמאנדאמ.

"שמנה!תביאי לי קצת!"גוער בי אד,דוחף יד לתוך השקית שלי כשאני צווחת וצוחקת."ללללאאאאאאאא!!!"משכתי את המילה,סוגרת את ידי על השקית ועל ידו."אל תיקח לי!זה שלי!"

"שוג!"

"הארי!"פלטתי בצווחת צחקוק שנקטעה מיד כשהבנתי מה אמרתי ,ואז בבת אחת המכונית נעצרה בשולי הדרך ופניו של אד היו מופנות אלי בעלבון וחוסר הבנה.

"מה?"

*******************

...Cause Boy You Sound So Sweet You Can Have It All

******************

קצת מאוכזבת מהתגובות של הפרק הקודם ... ואני חייבת להיות כנה איתכם,זה מתחיל להיות קשה לכתוב את הפאנפיק הזה כי מתחילים להגמר לי הרעיונות...מי שיש לה רעיונות שבבקשה תשלח לי אותם בהודעות!!רק בהודעוות!!!!

תגיבו תביעו ותעקבו אחריXX