פרק 4

22 1 0
                                    

זזתי כמה צעדים אחורה ואמרת " אתה ! " בקול הכי רציני שיש לי ,הוא לאומת זאת נעמד ממש מולי והסתכל עלי מלמלה "את !" דחפתי אותו .

"מה אתה עושה פה? " ואת הסתכלתי אל סבא שלי שהיה מעוד בשוק.

"אני הוזמנתי לפגוש את הנסיכה .."והסתכלנו אחד אל השני במבטי שנאה .

"תקשיב לי ותקשיב לי טוב ,אני לא יודעת מה הבעיה שלך אבל כדי לך לא לגעת בי , לדבר איתי או ליצור כל קשר עיין איתי אתה מבין " ונעמדתי כל קרוב עליו שהיתי צריכה לעמוד אל קצות האצבעות כדי להסתכל לו בעניים.

"שנון ,ככה לא מתנהגים לבעל העתידני שלך " אמר אדוארד בשיא התמימות.

"או לא סבא אני התנהג לבן אדם הזה כמו, רגע מה ?!#!@" וסובבתי את הראש שלי לכוון שלו "המה שלי?" הפעם כבר הלכתי לכוון שלא . מה שכן סוזי תפסה לי את היד וגררה אותי משם .

אם חשבתם שאני הולכת לבכות אתם טועים .

אני הולכת למרר את החיים של אדוארד.

להפריד אותי מהחיים שלי שם- טוב

להכריח אותי להיות בארמון הזה כל היום - טוב

לחתן אותי בכוח - הקש ששבר את גב הגמל.

ביזמן שאני כולי במחשבות אפילו לא שמתי לב שהגעתי לחדר.

סוזי כבר באה ללכת וכבר כמה ימים שאני שוכחת לשאול אותה "תגידי את יכולה להזמין את דיאנה והחברים שלה לבוא עלי בעוד יומיים לישון?".

"אמ..כמובן".

*אמסטל , אי שם ב 2012*

אלכס הלך לבן אדם היחיד שיהיה בטוח שיעזור לו -הדוד המוזר שלו דיויד.

-דפיקות בדלת ,וצעדים מתקרים -

"או היי אלכס מה מביא אותך לפה בשעה כל כך מוזרה ביום ?" ונתן לו להכנס.

"דוד ? עכשיו 2 בצהרים..העובדה שאתה באה עלינו הביתה ב 7, זה שעה מוזרה ביום ! "

אלכס הסתובב טיפה בחדר ,הוא לא יהיה פה כבר המון זמן וכנראה שחוץ ממנו דוד שלו לא מנקה אבק.לדויד יש בעיה מאז שאישתו עזבה אותו ומתה הילדה שלו הוא הפסיק לעסוק בכל מה שקשור לבית ולעבודה ושקוע רק בניסוין המוזרים שלו למציאת עתיד יותר טוב.

זאת הייתה דירת סטודיו קטנה עם חדר שינה ואמבטיה אפשר יהיה להכניס שם את ההורים של אלכס ואולי עוד מישהו אחד וזהו.

אבל הוא נורא אהב את המקום הזה .

"בכל מיקרה" הוא אמר והתיישב אל הספה " אני צריך שתעזור לי לחזור למאה 14 ".

דוד שלו לא התרגש במיוחד ואמר בשיא האדישות "בטח בוא למרתף נימצא כבר משהו ".

*אמסטל המאה ה14 *

HOPES DIE LASTWhere stories live. Discover now