פרק 6

11 1 0
                                    

* ארמון המלוכה של מישפחה אנוורסט*

התעוררתי לקול ציוץ הציפורים ואני יכולה להגיד שפעם ראשונה מאז שבאתי לפה אני באמת מרגישה שימחה. 

התעוררתי בלי בעיה ולבשתי את אחת השמלות היפות שסוזן הזמינה לי במיוחד . כאשר סוזן פתחה את הדלת מוכנה נפשית להעיר אותי היר לא הצליח להחניק את צעקת ההפתעה כשראתה אותי לבושה ומסתרקת מול המראה. 

ירדתי לארוחת בוקר עם חיוך ואפילו שהלורד אבונפחה היה שם מנופח מהאגו שלו כמו תמיד לא ממש היה לי איכפת ואפילו דיברתי איתו פה ושם . 

כשאמרתי לכולם שאני שיצאת לטייל לאף אחד לא איכפת . 

התיישבתי בכירכרה וביקשתי מגוסטאב ה"נהג הפרטי שלי" שיסע לעיר בקצב די איטי ופשוט שקעתי במחשבות.  

החלום שחלמתי הלילה אל אלכס ..היה חלום פשוט למדי אני לא היתי בוא אף אחד מהאלה שאני מכירה לא היה בוא .כל מה שאלכס עשה היה לטייל אבל הוא טייל כאן באנוורסט העתיקה .

כשהגענו לעיר גוסטאב היתעקש לבוא איתי ..כמובן שלא משנה מה אני הגיד הוא יבוא איתי אז פשוט כפיצוי אל כך שהרגשתי רע אל זה שאני סוחבת אותו קניתי לו כוס בירה הישר מהחבית!. 

מידי פעם יצאה לי ליראות אנישים מופתעים והיו אפילו את הקיצוניים שקדו קידה ורק לאחר 10 דקות הצלחתי להבין שבעצם כל המבטים מופנים עלי. 

אלכס ואני כבר מיזמן עלינו אל בעית הזיכרון הנוראה מוזרה שלי ואפילו עשינו ניסוי . יום אחד בכיתה ט' הוא באה עלי לפני הלימודים אם פאה בלונדינית ואיילינר (עד היום אני לא יודעת איך הוא השיג את זה ואני בספק שזה של סבתא שלו) ציירנו לי שפם צרפתי מעוד סקסי ולבשתי את הפאה. לפני שיצאנו מהבית לא הבנתי למה הוא לא מרשה לי להסתקל במראות ורק אחרי שהגעתי לבית ספר ו הסתקלתי במראה של הלוקר ..רק אז הבנתי למה כולם צחקו והצביעו. בהתחלה נורא כעסתי אל אלכס שלא אמר שלי דבר ואז ניזכרתי שזה ביכלל הרעיון הדפוק שלי. מאז הוא מישתדל להזכיר לי. אבל כמו שתמיד היו אומרים " זה נורא קל להתרגל לדברים מוזרים".

מחשבותי ניקתעו כשמישהו התנגש בי .ילדים קטנים שאחרכך רצו להורים שלהם לספר שהם נגעו הנסיכה שנון האדירה והאגדית בכבודנ ובעצמה.הם לא אמרו את זה בצילים האלה אבל היה ברור שזה צה שהם חושבים. והיי איזה קטע מרפי לא איכזב אותי ומהק מעוד צצרתי את מה שחחפשתי וקניתי חמישה חיות קטנות מגולפות מעץ והבאתי לאותם ילדים קטנים. 

הבובות עץ הקטנות האלה ישמשו להם מזכרת טטבה יותר מריח השימלה שלי שירד בכביסה הראשונה.  

"אתם יודעה מה גוסטאב? אני חושבת שאני יהיה נסיכה ביכלל לא רעה" .גוסטאב לא אמר מילה אבל הוא חייך וזה למען הספיק לי ביותר.

*המאפייה * 

אלכס לא היב בטוח אם הוא בתעורר מןקדם ביגלל המיטה הלא נוחה או ביגלל הרגשה הבלתי מוסברת שהיום הזה הולך להיות טוב,כל כך טוב שהוא וגבריאל החליטו לקיים את ההבטחה שהם עשו אחד לשני בימים הראושנים של אלכס לאפות עוגה ולפתוח בקבוק יין.

אז בעקבות הרגשה טובה  ושכנועים רבים של גבריאל ירד אלכס למרטף בחיפוש אחר בקבוק יין מזן טהור ומשובח .שניה אחרי שאלכס ירד למטה נכנסה שנון ביחד עם גוסטאב אל המאפייה של גבריאל לראות מה איתו אחרי המפגש הקודם שהיה להם.

"שלום לך " אמר גבריאל וקד קידה " מ שלום הנסיכה האהובה שלנו " .

"מספיק " הגבתי ביחד עם תנועת יד " לא צריך רשמיות חח ,רק רציתי להגיד שלום."

"יופי ,אני שונא רשמיות" צחקק.

"בכל מקרה אתה בחיים לא תאמין , אני והבחור המגעיל ההוא ,טוב אנחנו הולכים להתחתן"

הפנים של גבריאל הלבינו ,הוא הסתקל עלי וניסה להגיד משהו אבל כל מה שיצא לו זה קולות מוזרים .

"זה בסדר אל תדאג אני כבר המצא פתרון ,לפחות הוא לא יתריד אף אחד.

בכל מיקרה שמחה שאיתך הכל בסדר ,זזתי ביי".

והלכתי הכי מהר שאפשר. וואו זה היה מביך.

שניה אחרי ששנון הלכה אלכס חזר עם חבית יין ענקית.

,"שמע חבר לא מצאתי בקבוק ..אז"

"תקשיב שנון היתה פה"

HOPES DIE LASTWhere stories live. Discover now