הדברים הקטנים האלו

פרק 9

במשך כל הנסיעה היה שקט דומיה באוטו. לפתע, האוטו עצר. פלו הסתכלה על אלכס, שיצאה מהאוטו וגם יצאה אחרייה.

אלכס כיבתה את האוטו והתחילה ללכת, פלו מאחוריה. הן הלכו ככה במשך כמה דקות עד שאלכס עצרה, התיישבה על הדשא וסימנה לפלו גם להתיישב.

"את יודעת," לפתע אמרה אלכס, "כל החיים שלי גדלתי רק עם אבא והיו סביבי הרבה אנשים שונים ממני. אני תמיד הייתי יוצאת דופן בעייני כולם, ואת האמת? גם לעיני עצמי."

היא הרימה את ראשה והסתכלה לשמיים. פלו הסתכלה עלייה וגם הרימה את ראשה וראתה את השקיעה הכל כך יפה שאיכשהו לא ראתה לפני כן.

אלכס נשכבה על הדשא ושמה את ידה מתחת לראשה, פלו הביטה בה.

"וגם עכשיו, בתקופה האחרונה שיצאתי עם הארי, תמיד הרגשתי שמשהו לא כל כך תקין, לא נכון, לפחות לא בשבילי. כשסבתא וסבא שלי שמעו שסופסוף הארי ואני התחלנו לצאת הם היו בעננים מרוב שמחה, הם תמיד אמרו שאנחנו זוג מדהים וכל כך יפה, והכי חשוב - יהיו לנו ילדים כל כך יפים!!" אלכס הפסיקה לרגע וחייכה, פלו גם הרשתה לעצמה לחייך. אלכס הסתכלה עלייה והמשיכה, "ואני? אני כל כך שנאתי את זה, אך מעולם לא העזתי להגיד מילה על זה. אבל ביומיים האחרונים התחלתי להרגיש משהו שונה, אך לא לגמרי חדש בשבילי, תמיד היה את הילדה החמודה הזו שהסתכלתי עליה טיפה שונה וחשבתי שרק רציתי להתקרב אליה ורק כדי להיות חברה או לפחות ידידה שלה, אבל עכשיו כשהבנתי את הכל, אני מבינה שזה לא היה בגלל זה..." לקחה נשימה עמוקה, הסיתה את מבטה לעברה של פלו, שלא הזיזה את מבטה כל הזמן הזה, והוציאה אוויר באיטיות, "... אלה בגלל שהרגשתי משהו כלפיה, לא סתם חברות, אלה רגשות שהייתי אמורה להרגיש רק כלפי בנים, כמו כל שאר הבנות בכיתה."

פלו הסתכלה עלייה במבט כל כך עדין ומבין, ואלכס המשיכה, "ואת יודעת," צחקקה, "בכיתה ז', כשרוב הבנות התחילו להתפתח, התחלתי למצוא את העיניים שלי לא רק על הפרצוף או העיניים או השיער היפה שלהן, אלא גם על חלקים אחרים בגוף,"

המשפט גרם לפלו לצחוק בקול, אך היא הבינה אותה גם. אלכס הסתכלה עלייה ופלו שמה את ידה על פיה והפסיקה, אך אלכס התחילה לחייך וגם לצחוק.

"אבל אז זה לא היה מצחיק או אפילו לא גרם לי לחיוך. לא. זה היה לא נכון, לא תקין ולא מקובל, לא מצד החברה ולא מצידי. אבל עכשיו, כשחושבים על זה, זה לא כזה נורא, ודווקא הרבה כן מקבלים." הפסיקה לדבר, עשתה מצמוץ ארוך והמשיכה, "אני חושבת שאני מתחילה להרגיש מחדש את אותו הדבר, אבל הפעם אני לא רוצה להסתכל על הגוף, אני רוצה להסתכל על מה שיש בתוך הילדה..." עצרה לרגע ועצמה את עיניה, "אני רוצה לראות את מה שיש בתוכך."

פלו חייכה חיוך חמוד ונשכבה לידה.

הן שכבו אחת ליד השנייה, מסתכלות לעבר השמיים והשקיעה היפה במשך זמן מה.