פרק 5

40 3 2
                                    

'פאק פאק פאק פאק פאק' חשבה לעצמה אלכס, בעודה עדיין רצה לעבר ביתה. למזלה, גרה רק שני בלוקים מפלו, כך שלא עבר הרבה זמן עד שהגיעה הביתה.

כל הדרך חשבה אם לספר או לא לספר לקייט על מה שקרה הרגע, על מה שהרגישה ומה שעוד שנייה עשתה. אך המחשבה על העובדה שהיא אולי מהקהילה הגאה הלחיצו אותה. כל פעם שקרה מקרה דומה או ששמה לב שבהתה בילדה יפה שראתה, ישר הדחיקה את המחשבות על זה. 'אני לא רוצה את זה. אני לא צריכה את זה. זה סתם יסבך את הכל', תמיד אמרה לעצמה.

כשנכנסה הביתה, הייתה כל כך שקועה במחשבות שלה שאפילו לא שמה לב לקייט ולאבא שלה שישבו יחד עם לולה בסלון וראו סדרה ונופפו לה לשלום. היא המשיכה לרוץ אך הצעקה של קייט, "כדור הארץ לאלכס" העירה אותה. היא קפצה ומרוב בהלה נפלט לה, "אני בי!", וקפאה מיד במקום. היא לא הייתה בטוחה בכלל אם זה נכון, לא היה לה זמן לחשוב על הדבר ולהיות מספיק בטוחה בזה בכלל. דמעות עלו לעיניה ואיכשהו הצליחו להזיז את גופה כדי לעלות במדרגות ולהיכנס למקלחת.

עד כמה שזה יכול להישמע מוזר, המקלחת הייתה המקום הבטוח של אלכס, שם תמיד ישבה כשהייתה צריכה להחליט החלטה חשובה או סתם אם הרגישה שצריכה להיות לבד ולשקוע במחשבותיה.

קייט, מייקל ולולה החליפו מבטים.

בזמן שאלכס התקלחה, הגיעו להחלטה שיתנו לה את המרחב שלה, שהיא תרגיש שהיא מוכנה לדבר - תבוא אליהם, והם יהיו שם בשבילה.

אמנם אלכס לא ידעה את זה, חשבה וקיוותה שיקבלו אותה כמו שהיא, גם אם זה אומר שהיא תביא גם בנות, במקום רק בנים הביתה, ותתנשק גם עם בנות ותעשה דברים אחרים גם עם בנות, ולא רק עם בנים. המחשבה הלחיצה אותה והיא נשארה במקלחת כשעה עד שהחליטה לאסוף את עצמה בידיים ולצאת. היא הלכה ישר לחדרה, התלבשה ונשכבה על המיטה לראות סדרה לפני השינה. היא שמה אוזניות ושקעה בעולם שלה, רואה את הסדרה האהובה עלייה, מחבקת כרית ואוכלת דובוני גומי שהחביאה בחדרה למקרה חירום.

כעבור ארבע שעות בערך, התעוררה אלכס מהרגשה של מגע והזזה כלשהם, זה היה אביה שניסה לקחת את המחשב שלה ולשים אותו על השולחן שלה ולכסות את אלכס, שתישן טוב.

בהתחלה, הרגישה את ליבה מתחיל לפעום חזק ומהר מתמיד והחליטה להעמיד פנים שישנה. אך לפתע, הרגישה את שפתיו של אביה על מצחה ופרצה בבכי.

מייקל ישר התיישב על מיטתה ונתן לה חיבוק ענק, ששקעה בתוכו. הם ישבו ככה במשך חמש דקות, עד שאלכס החליטה להתחיל לדבר.

השעה הייתה שתיים בלילה והיא חשבה שהיא גם ככה חצי מסטולה ולא יהיה לה כל כך קשה להגיד את כל זה, אך היא טעתה. אמנם היא כן הייתה חצי מסטולה, אך המילים עדיין יצאו מפיה באותו הקושי.

"אבא...?" אמרה

"כן מתוקה?" ענה.

"אני..." המשיכה אך שתקה לרגע.

"אם את לא מוכנה, את לא חייבת. לא אני, לא קייט ובטח שלא לולה.." אלכס גיחכה קצת, "...לא לוחצים עלייך. קחי את הזמן שלך, אנחנו תמיד פה בשבילך. תמיד נאהב אותך כמו שאת ותמיד נהיה פה כשאת צריכה." אמר מייקל, נישק אותה במצחה וחיבק אותה אפילו חזק יותר.

אלכס התחילה לבכות עוד יותר חזק.

הם ישבו כך עוד מספר דקות עד שאלכס נרגעה ומייקל החליט להניח לה, כדי שתישן. הוא שם אותה על המיטה, כיסה אותה בשמיכה וקם.

הוא פתח את הדלת ולפתע שמע, "פלו. שמה פלו." הסתובב והסתכל עלייה.

אלכס נשמה נשימה עמוקה והמשיכה, "פלו. היא ילדה חדשה בבית הספר, נתקלתי בה רק מספר פעמים. היא הילדה הכי יפה שאי פעם ראיתי ואני... אני..." היא הייתה מספיק אמיצה שהצליחה להוציא את כל המילים הרגע מהפה.

מייקל הסתכל עלייה וחייך. אלכס ראתה את מבטו והבינה שזה מרחב בטוח והיא יכולה לדבר איתו, לכן המשיכה. "אני חושבת שאני מחבבת אותה." חייכה והרגישה הקלה שעוד לא הרגישה אף פעם עד הרגע הזה.

"כשחזרתי מהריצה היום, עברתי ליד הבית שלה." התחילה לצחוק, "ראיתי אותה ואת אח שלה ולא שמתי לב לעמוד שעמד בדרכי. התנגשתי בו והם שמו לב אליי. מפה לשם, מצאתי את עצמי בסלון שלהם, רואה סדרה איתם. אחרי שעתיים נראה לי שנרדמנו וכשהתעוררתי, ראיתי את הפנים של פלו, בוהות בי. היא הייתה כל כך יפה וכל כך קרובה אליי. היא נשענה קדימה קצת ואני חושבת שהיא רצתה לנשק אותי, אבל נבהלתי, זה לא קרה לי אף פעם לפני... ולא הייתי מוכנה לזה עדיין. אז קמתי ובחרתי הביתה..." הרכינה את ראשה.

מייקל עמד לעוד שנייה קפוא במקום, אך כשראה שמתכוונת לבכות שוב, ניגש אליה, חיבק שוב ואמר, "וואו אלכס. לא ידעתי. אני מצטער שלא הרגשת בנוח לספר לנו את זה לפני כן, אני כל כך מצטער. את כל כך אמיצה ואני כל כך גאה בך. אני אוהב אותך אלכס, ואני תמיד פה בשבילך. תמיד תזכרי את זה. אוקיי?" אמר. לקח נשימה לרגע והוסיף, "וברור שאני מקבל אותך כמו שאת."

אלכס הרימה את ראשה וחייכה. הקלה כזו לא הרגישה מעולם.

עכשיו היה בפנייה עוד שלושה אתגרים. אחד, לספר לקייט - בת האדם הכי קרובה אליה. היא תמיד באה אליה ראשונה כשקורה או עומד לקרות משהו.

שתיים - פלו. 'מה אני הולכת לעשות עם פלו? לדבר איתה על זה? לספר לה איך אני מרגישה? או להתעלם ממנה ולקוות שהיא גם לא תתייחס אליי ככה? לא. נופ. חס וחלילה, אני רוצה, אני כל כך רוצה את זה.' חשבה לעצמה.

ושלוש - הארי. היא עדיין צריכה להיפרד ממנו. לעוד זה? היא גם צריכה לספר לו על זה, ולקוות שישארו חברים טובים גם אחרי.

אלכס יצאה ממחשבותיה כי נזכרה שאביה עדיין היה בחדרה ואמרה בקול, "לילה טוב אבא, ותודה לך על הכל."

"לילה טוב מתוקה. אוהב אותך." אמר מייקל, חייך ויצא מחדרה.

"אוהבת" אמרה אלכס, כבר לעצמה והלכה לישון עם המחשבה המדאיגה שלא יודעה מה יקרה מחר, אבל היא ילדה חזקה ותתמודד כמו ילדה גדולה עם זה.

הדברים הקטנים האלוWhere stories live. Discover now