Love is only for the brave

פרק 5

התוכנית של לואי הייתה ברורה מאוד.
הוא חייב לעבור את 5 שלבי ההתמודדות עם אובדן בשביל שיוכל להמשיך בחייו.
1. הכחשה
2. כעס
3. מיקוח
4. דיכאון
5. קבלה
אומנם הכוונה היא אובדן אדם שאינו בין החיים אבל לואי החליט שזאת חלופה מספקת גם לפרידה מבן זוג.
עבור שלם ההכחשה הוא החליט שהוא יתנהג כאילו היום הוא בסך הכל עוד יום רגיל. הוא בדק את התאריך.

יום רביעי ה- שלושה עשר לאפריל.

בכל יום רביעי הארי ולואי היו עושים ערב בישול איטלקי.
לואי היה מכין את המאכל המפורסם שלו (והיחיד שידע להכין) והארי היה מבלה את הזמן בלהתרוצץ סביבו, לגנוב מהאוכל הלא מבושל ולהפריע ללואי בזמן שבישל. הם לא קיימו את הערב האיטלקי בשבוע שעבר, ובעצם, כשלואי חושב על זה גם לא בשבוע לפני זה. כל אחד מהם מצא תירוץ להתחמק.
לואי כרך סביב מותניו את הסינר המאובק הירוק והחל להכין את נתח העוף, מכין במקביל פירה תפוחי אדמה ומוציא מהמקרר גבינת מוצרלה. הוא זמזם לעצמו שיר והמשיך במלאכת הבישול. כשטיגן את נתח העוף שמן רותח ניתז על ידו.
הוא משך את זרועו אחורה וילל בכאב. הוא הנמיך את האש במהירות ומבלי ששם לב ידו הפילה את השקית מלאת קליפות האדמה על הרצפה והכל התפזר על הרצפה.
״פאקינג שיט!״ הוא קילל בכעס, דמו בער בעורקיו והוא התיישב על הרצפה, מרוקן מכוח. הוא החל לבכות, לא מעצב אלא מתסכול. הוא פאקינג כעס. הוא כעס על הארי, שנראה שמצבו טוב כל כך כשראה אותו היום באולפן, הוא כעס על סיימון שהמשיך להרוס להם את החיים ביסודיות, הוא כעס על האוכל שלא מוכן פאקינג להתבשל כמו שצריך, הוא כעס על עצמו. על כך שסגר את הדלת לחיים המאושרים שקיווה להם.

לואי המשיך לשבת על הרצפה, בוהה בקליפות תפוחי האדמה.
לאחר זמן מה הוא קם, אסף אותם בחזרה לשקית וזרק אותם לפח, ניקה את המטבח וכיבה את הגז. הוא בכל מקרה לא היה מסוגל לאכול את התבשיל כרגע. הוא לא רצה לאכול כלום. זה היה רעיון מטומטם. להמשיך בחייו כאילו הכל כרגיל. להקשיב לחמשת השלבים המטופשים הללו. אם רק.... אם הוא רק היה יכול להיות יותר סבלני. אם רק היה קשוב יותר. הוא ידע שהארי בתקופה מתוחה, לעזאזל הוא ידע שהוא צריך להראות להארי שהוא אוהב אותו, הארי שתמיד פקפק באהבה שקיבל מאנשים סביבו, כאילו שמישהו היה יכול שלא לאהוב אותו.
לואי פשוט מרגיש שהוא שוקע למטה. עמוק, עמוק למטה.

הארי-
הארי החליט ללכת למועדון. נכון.. אולי הביקורים האחרונים שלו במועדונים לא הלכו כמתוכנן אבל הפעם זה יהיה שונה.
הוא הולך פאקינג להינות. הוא חופשי. הוא יכול להתחיל עם מי שהוא רוצה. להינות ללא הגבלה. לעשות שטויות ללא מחשבה שניה. לסיים את הלילה עם מי שהוא רוצה. זה... זה חופש. זה טוב. הארי החליט ללבוש משהו שיעלה את הביטחון העצמי הנמוך ממילא שלו. הוא לבש חולצה אדומה מכופתרת למחצה ו סקיני ג׳ינס שחור. שערו הארוך קשור בקוקס גבוה על ראשו.
הוא בדק את עצמו במראה בפעם האחרונה ויצא מהבית.

הארי החליט ללכת לפאב שונה מזה שהיה בפעם האחרונה, אחד רחוק יותר רק ליתר ביטחון. הוא הלך ברגל, מחליט שהלילה יקח מונית חזרה לביתו כי בכוונתו להשתכר. הוא הולך לשכוח מהצרות ולהינות. לערב אחד.

בשניה שהארי הניח רגל בפאב גברים ונשים נצמדו אליו, זורקים את עצמם עליו. הם היו שיכורים מכדי לזהות אותו, אבל הם בהחלט ידעו לזהות גבר יפה תואר לא משנה כמה אלכוהול זורם בדמם. הארי פילס את דרכו אל הבר והזמין שוט וויסקי. לא מבזבז רגע. הוא הזמין אחד נוסף, ועוד אחד אחריו. אישה בלונדינית ניגשה אליו והחלה לפלרטט איתו, הוא הנהן בחיוך, לא מבין מה קורה סביבו אך הוא הרגיש שמח. הוא הרגיש רגוע. זה היה נחמד. האישה נעלמה בשלב כלשהו והוחלפה בגרב גבוה בעל שיער כהה. הוא ניסה לגעת בשיערו של הארי אבל הארי העיף את ידו בפרצוף חמוץ וקפץ מכיסא הבר, הולך לכיוון רחבת הריקודים. הוא רקד מעט, מידי פעם עוצר לשתות שוט נוסף. בשלב מסוים הארי החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה. זה היה אחרי שמצא את עצמו מקיא בשירותי הפאב, ידיו התהדקו סביב האסלה ואחזו בה חזק כל כך שאצבעותיו הלבינו. הוא הרגיש גל קיא נוסף וגבו הצטמרר. הוא שונא את ההרגשה הזאת. הוא רוצה את ההרגשה הנחמדה שהיתה קודם. לאן היא נעלמה?

הארי הזמין מונית חזרה לביתו, הולך בקו לא ישר עד לחדר הרחצה שלו ומוציא מתוך הארון כדורי שינה. הוא קיבל מרשם לכדורי שינה לפני שבועות אחדים. הוא לא הצליח להירדם וזה פגע ביכולות הריכוז שלו בחזרות של הלהקה. הוא לקח שני כדורים, רק ליתר ביטחון. הוא רצה לוודא שירדם מהר. הוא רוצה לישון. הוא רוצה להפסיק את הכאב שלו. להפסיק את הכאב אחת ולתמיד.