summer love-larry stylinson

פרק 2:

נקודת מבט הארי:
״יש מישהו בבית?״ שאלתי בזמן שסגרתי את דלת הבית.
״אני כאן״ שמעתי את ג׳מה מחדרה.
״נו איך היה ביום האחרון אדוארד?״ שאלה וירדה לסלון.
״כיף לך שסיימת בית ספר״ סיכמתי וזרקתי ברשלנות את תיק בית הספר על הספה.
״תחשוב שיש לך חודשיים לא להיות בבית ספר עכשיו״ אמרה במטרה לעודד אותי. חייכתי חיוך קטן ולאחר מכן מיד הורדתי אותו.
נזכרתי שהיום המסיבה.

״ג׳מה המסיבה היום״ אמרתי. אני לא יודע מה לעשות.
״נכון איך שכחתי!! תודה הארי בוא״ אמרה ומשכה בידי והובילה אותנו לחדרי.
״אז..כמה הפתעות ששבילך״ אמרה בהתלהבות כשהתיישבתי על מיטתי בייאוש.
״טה דה!!״ אמרה והוציאה משקית אטומה חליפה מכוערת כל כך.
״אמ..ואו״ אמרתי בחוסר התלהבות
״תראה איזה שיק הארי,אתה כלכך לובש את זה היום״ אמרה והניחה את הבגדים על מיטתי
״אני לא הולך היום״ הודעתי
״השתגעת?! ברור שכן״ אמרה בבהלה.
״ג׳מה זה לא חשוב המסיבות האלה״ אמרתי והשפלתי מבט.
״לך תדע.. עוד שעתיים המסיבה, אל תוותר על זה הארי,תהיה עם מאיה וליאם,טיילור וריין..״ ניסתה לשכנע אותי לבוא.
״בתנאי שאני לובש משהו אחר״ אמרתי והרמתי אצבע כאזהרה.
״נו טוב.. אבל לא גינס וטישרט כמו תמיד״ אמרה באותו טון מזהיר כמו שלי.
גלגלתי את עיניי באדישות ונכנסתי להתקלח.
***
לבשתי חליפה כחולה כהה דמוי גינס וקשרתי עניבה מציקה.
אל תשפטו זאת ג׳מה בחרה תחליף למה שהיא קנתה. היא רצתה שזה יהיה ערב בלתי נשכח ולא ידעתי שזה כלול בלבוש המציק הזה.

שמעתי שני צפירות מבחוץ
״אני בא!״ מלמלתי לעצמי ותוך כדי שמתי נעליים.
יצאתי החוצה וליאם חיכה לי בחוץ עם הרכב שלו.
״היי״ אמרתי בהתלהבות להראות כאילו אני מחכה לערב הזה.
״הייי הארי, התלבשת יפה״ אמר לי.
״תודה..אבל לא ממש.אין לג׳מה טעם בבגדים״ אמרתי וגלגלתי עיניים בצחוק ונכנסתי לאוטו.

״לאן אתה נוסע? זה לא בכיוון ההפוך?״ שאלתי כששמתי לב שליאם נוסע לכיוון מרכז העיר,ולא לאיפה שהמסיבה הייתה.
״לאסוף את מאיה״ אמר לי בחיוך קטן.
״אהה שכחתי שיש לך חברה״ אמרתי לו בכוונה וצחקתי
״היא לא חברה שלי היא רק הבת זוג שלי למסיבה אידיוט״ אמר לי במבט מיואש
״בחייך ליאם אתה מאוהב בה קשות , היא בך. תציע לה כבר!!״ אמרתי לו ודחפתי אותו בכתף
״אני לא מאוהב בה,תרגיע״ אמר לי ברצינות
״אתה כן. תציע לה״ אמרתי לו

מאיה נכנסה לרכב. ליאם הסתכל עליה וראיתי עליו שהוא כלכך מאושר. ממש לא מאוהב על מי הוא יכול לעבוד? על החבר הכי טוב שלו?

הגענו לאולם.
הכל היה מפואר עם פרחים ושטיח אדום בו כל הזוגות הצטלמו. מלכתחילה לא חיכיתי שמה פשוט נכנסתי והתיישבתי בשולחן זוגי , לבד.

רציתי להיכנס בראש טוב למסיבה. כנראה נכשלתי. משעמם כאן. 
כולם כאן בוכים ומתרגשים, על מה?! על זה שסיימנו את הכיתה הכי מטומטמת שקיימת?!
חיכיתי שכולם יסיימו את ההתרגשויות שלהם והתחילו לרקוד.
ישבתי בצד והייתי בטלפון, לא היה לי הרבה מה לעשות בכלל. עם מי אני ארקוד ? עם עצמי?!

ליאם סימן לי לבוא רגע לרחבה.
באתי, לא רציתי שהוא יהיה מוטרד בבעיות שלי כמו תמיד. הוא צריך להנות ולעשות מה שהוא רוצה.
״מה קרה הארי, תשתחרר״ התחנן אליי
״לא אני כנראה לא בנוי למסיבות , תתמקד בעצמך , עם מאיה. בריקודים ובכל התכנון של המסיבה הזאת , אל תחשוב עליי לרגע״ אמרתי לו והתחננתי שזה יקרה

״הארי אתה החבר הכי טוב שלי , ברור שאחשוב עלייך , איך אני יכול להמשיך את הערב כרגיל כשאתה יושב בצד?״ אמר לי
״לך תדע , אולי יש כאן עוד מישהו שלא נמשך לבנות , הנה תראה את ההוא שיושב שם בבר. תקרא לו לשולחן שלך ותכירו״ הוסיף.
״הזה ששמה? עם החליפה הכחולה?״ שאלתי והסתכלתי עליו
״כן״ ענה
״מי זה? ,הוא מהשכבה?״ שאלתי שוב
״נראה לי שהוא מהשכבה,אבל לך אליו.״ אמר לי בחיוך
אני לא יודע מאיפה האומץ. אני גרוע בלהכיר אנשים חדשים. אבל פשוט הלכתי אליו.

חזרתי להתיישב בשולחן הזוגי הזה.
העברתי מבט שוב אל הנער בעל העיניים הכחולות וחליפת הג׳ינס,שתואמת לעיניו במעט. וגם קצת דומה למה שלבשתי. 

״היי״ אמרתי ועמדתי לצידו.
״היי״ אמר לי וסידר את שיערו הבהיר.
עכשיו הבנתי מי זה. זה ההוא שלא זיהיתי במעגל בבוקר.
״למה אתה לבד? קנדל ברחבה אתה יודע..״ אמרתי
״למה אתה חושב שקנדל מעניינת אותי?״ שאל והשפיל את מבטו.
אני..אני חשבתי שהוא עוד איזה מקובל שרוצה את קנדל.
״אה,מצטער..״ השפלתי מבט
״תפסתי שולחן זוגי לבד״ אמרתי וצחקתי ״רוצה לשבת?״ הוספתי
״למה לא״ אמר וחייך חיוך קטן. הרגשתי הקלה.
התיישבנו
״אז..משהו קרה?״ הוא אמר לי
״קודם אתה״ קבעתי,קצת תקפתי אני חושב. כמו שהזכרתי אני גרוע בלהכיר אנשים חדשים.

״אממ..אנ..אני לא ממש יודע איך לומר את זה אמ...״ אמר וגירד בעורפו ממבוכה.
״ביישן?״ פלטתי ושמתי את ידי על פי,פלירטטתי איתו?

״זתומרת..אני יכול להגיד קודם אם..זה יגרום לך להרגיש נוח״ אמרתי וסידרתי את שיערי מעט. לעזאזל לא הייתי צריך לומר את זה.

״ה..הכל בסדר,אני הומו.פשוט אף אחד לא יודע את זה בכלל.. ואין לי בת זוג למסיבה אז אין לי ממש מה לעשות כאן..״ אמר בביאוס והשפיל מבט.

ליאם צדק. כמה מפתיע , ליאם צודק בהכל. יכול להיות שזה היה מכוון כי ליאם כן מכיר את כל השכבה.

״וואו״ מלמלתי והסתכלתי לתוך עיניו הכחולות הבוהקות.

״אז מה קרה לך?״ שאל והשפיל מבט.

״את האמת שזה גם קשור לנטייה המינית שלי. אני הומו. אין לי בת זוג למסיבה. ניסיתי להשיג , אבל לא הצלחתי.״ אמרתי והשפלתי מבט. בחיים לא הייתי ישיר ככה. משהו בו היה נראה מכיל,תומך..

״את מי ניסית להשיג אם אפשר לשאול?״ שאל

״לא משנה.. אבל ניצלתי בזה במזל.כי אני לא מרגיש אליה שום דבר״ אמרתי
הוא הנהנן במבט מבין.

״איך זה שלא ראיתי אותך כמעט השנה?״ שאלתי
״עברתי לכאן באמצע כיתה י מניו יורק.. ואת האמת שההורים שלי מתגרשים.. אז לא באתי ב7 חודשים האחרונים בערך..דברים הסתבכו ו..לא משנה, העיקר שלמסיבה הצלחתי לבוא בסוף״ אמר בגיחוך. גיכחתי אחריו, משהו בו מהפנט.
״אוו״ מלמלתי

״אני מצטער על מקודם..״ אמרתי והשפלתי מבט. באמת התכוונתי לזה.
״שטויות״ אמר בחיוך

״איך קוראים לך?״ שאלתי והעלתי את מבטי ישר לעיניו הכחולות
״אני.. לואי, לואי טומלינסון״ אמר