פרק 22:

16 1 0
                                    

נקודת מבט הארי:
הראשון לספטמבר. התאריך הכי ארור שיש.
לבשתי גינס שחור, חולצה לבנה ונעליי אדידס שחורות.
חבשתי את כובע הגרב הבורדו ולקחתי את התיק שלי.
כיתה י״ב, הנה אני בא.

נכנסתי לבית ספר , תומאס המנהל עומד ליד השער ומחלק ברכות לכולם. חייכתי חיוך מזויף ונכנסתי למבנה.

אני יושב צמוד לקיר בשולחן מלפנים, אבל מלפני יש עוד שולחן.
ישבתי קרוב לקיר ובכיסא לידי הנחתי את התיק שלי.
העברתי את הזמן בטלפון עד שטיילור וליאם נכנסו לכיתה.
הם התיישבו בשולחן מלפני.

״שנה אחרונה!!״ אמר ליאם באושר ונתן לי כיף
״הו כןן״ אמרתי בהתלהבות מזויפת והחזרתי לו כיף

״איזה באסה שמאיה ולואי בכיתה השנייה,אנחנו בקושי נהיה איתם״ אמרה טיילור והתעסקה בשיערה.

״כן..לעזאזל״ מלמלתי
״שלום שלום לשלישיה העלובה״ אמר ריין שנכנס לכיתה. הוא התכוון אלינו.
טיילור מיד יצאה מהכיתה,אני מקווה שאין לה פלאשבקים מהפעם שעברה או משהו כזה.
״שלום שלום לאידיוט הבוגד והמזדיין בשיחים״ החזרתי לו בדיוק באןתה מידה וספרתי באצבעותיי את מספר הכינויים שנתתי לו, וישר אחר כך יצאתי לראות מה קורה עם טיילור.

״אה..אמ ש..שלום?״ אמר ליאם ויצא מיד אחריי

״טיילור מה קרה?״ רצתי אחריה
״אני לא יכולה לראות את הפרצוף שלו, זה עושה לי רע״ אמרה
״אני הייתי בטוח שהתגברת״ אמר ליאם
״אני כן..זתומרת נראה לי״ אמרה

״אתם כיתה יב נכון?״ שאל קול קשיח מאוחרינו. קול שאני מזהה במיוחד.
הסתובבתי וזה..סיימון?? המורה לגיטרה??

״הארי שלום לך,לא נפגשנו זמן מה. כנסו לכיתה בבקשה״ אמר בחיוך הגועלי שלו ונכנסנו לכיתה.

״שלום לכולם,אני סיימון קאוול. המורה שלכם השנה״ הציג את עצמו סיימון בפני כולם. זאת הולכת להיות שנה כלכך קשה.

״הרשו לי להציג בפניכם שני ילדים שמצטרפים אלינו לכיתה לשנה הקרובה.״ אמר ונפתחה הדלת.

נכנסה לשם ילדה עם שיער חום ארוך,גבוהה יחסית.
אחריה נכנס ילד בלונדיני עם עיניים כחולות.

״אני אלינור ווטסון״ הציגה את עצמה הילדה וכולנו בבת אחת הסתכלנו על ריין. אז זאת אחותו שג׳מה אמרה לי?? היא דווקא נראת לא רע כמו ריין.

״אני נייל הורן״ אמר הילד בעל השיער המחומצן וחייך חיוך החשף את הגשר על שיניו.

״נייל יש מקום ליד הארי אתה מוזמן לשבת לידו״ אמר סיימון והציע לנייל לשבת לידי.
אם כמה שהנייל הזה נחמד,אין לי כוח שישבו לידי.
הזזתי את התיק שלי בלית ברירה עם חיוך מזויף ונתתי לו לשבת.

summer love-larry stylinsonWhere stories live. Discover now