נקודת מבט הארי:
עבר כבר שבוע מהקמפינג. עוד שבוע שבזבזתי בלי לעשות כלום.
לואי אמר לי שכדאי לי לראות קפטן אמריקה. למרות שאני לא מתחבר לסגנון , למה לא לנסות?
הדלקתי את הסרט ובינתיים הלכתי למטבח להכין פופקורן.
שפכתי מעט שמן לסיר וכשהשמן רתח שמתי את הגרעינים בתוך. אבל איך ששפכתי אותם השמן הרותח התחיל לקפוץ עליי
״ג׳מה!!״ צעקתי
נו באמת.היא בטח מדברת עם החברות שלה.
כיביתי את האש ונאנחתי. איזה חרא
״קראת לי?״ שאלה ג׳מה מלמעלה
״תודה שנזכרת. הסתדרתי״ אמרתי
כל המטבח היה נורא מלוכלך , מה רציתי? קצת פופקורן? לעזאזל.
״אני פשוט אראה פרינדס״ אמרתי לעצמי בגלגול עיניים
***
אני כבר בעונה הרביעית. כבר שתיים עשרה בלילה.
שיט שיט שיט הפופקורן! לא ניקיתי את המטבח
ירדתי לנקות את כל הבלאגן שקרה.
באמצע הנקיון הרמתי את ראשי לחלון ולפתע ראיתי בן אדם בחצר הבית בא לכיוון הדלת.
זה.. זה לואי?? מה הוא יעשה כאן בשתיים עשרה בלילה?
וצדקתי. זה היה לואי.
פתחתי לו את הדלת כשדפק עליה.
״היי הארי , לא היית זמין כל היום! בכל מקרה קבענו אצל טיילור בדירה, התקשרתי ולא ענית אז פשוט הגעתי..״ אמר לי
״אה תודה , אבל אני צריך לנקות כאן״ אמרתי והסתובבתי.
ראיתי את ג׳מה במדרגות מנסה להאזין למה שקורה והיא סימנה לי שאני יכול ללכת ושהיא תנקה.
״תודה!״ אמרתי בשקט וכשהיא קראה את שפתיי היא חייכה.
הלכתי לקחת את הטלפון מלמעלה ושמתי את הוואנס השחורות שלי ויצאנו.
טיילור גרה כמה רחובות ממני , קצת רחוק אבל לא נורא.
״תודה שאמרת לי.. באמת לא שמתי לב לטלפון היום״ אמרתי וסגרתי את שער הבית. והעפתי מבט לטלפון שלי.
הוא חייך והוריד מבט כלפי מטה. הורדתי את ראשי גם.
״אז.. עשית היום משהו מיוחד?״ שאל אותי
״נעע, ניסיתי לראות קפטן אמריקה כמו שאמרת לי בקמפינג ושרפתי את הפופקורן כמו שראית״ אמרתי בגיחוך
הוא צחק.
״ואתה? עשית משהו?״ שאלתי
״את האמת שלא ממש,סתם משמרת בסטארבקס עד הערב״ אמר
״וואלה.. איך מצאת עבודה כזה מהר?״ שאלתי
״לא ממש מהר, אני עובד בה מאז שעברתי לכאן. אחרי שיעור נהיגה אחד שנה שעברה עצרתי לקנות סטארבקס וראיתי שכתוב ליד הדוכן שדרושים עובדים״ הסביר לי והנהנתי
״לא עבדת איפשהו?״ שאל אותי והסתכל עליי
״עבדתי בפיצרייה שהייתה פעם בחוף זוכר אותה? את האמת שלא נראה לי גרת כאן שהיא נסגרה..״
״לא פשטו שמה את הרגל או משהו?״ שאל אותי
״כן,בעקבות השלג והסופות שהיו בחורף לא היו לקוחות והכל נהרס , אז סגרו לצמיתות״ אמרתי והוא הנהן בהבנה.
***
״הייי״ אמרתי כשנכנסנו ליחידת דיור של טיילור
״היי מר לא זמין״ אמרה טיילור בגיחוך וחיבקה אותי
חיבקתי אותה בחזרה והתיישבנו על הספה
״בואו נזמין משהו, יש לכם כאן כסף?״ שאלה טיילור
״אני לא חושב שיש משהו פתוח בשעה כזאת״ אמר ליאם
״צודק.. אז מה נעשה?״ שאלה טיילור
״בואו נלך לחוף, הוא די קרוב לכאן לא?״ אמרה מאיה
״כן!!! אני אביא מחצלת מהמחסן מאחורה״ אמרה טיילור ויצאה מהדירה
בינתיים מאיה ולואי התחילו לראות קפטן אמריקה למרות שהם לא יספיקו לראות את הכל.
״קפטן אמריקה זה לא מעניין״ אמר ליאם
״כן! תראו פרינדס!!״ אמרתי
״מארוול זו כבר רמה אחרת״ הודיע לואי והמשיך לצפות
***
״אמ.. שכחתי שחשוך מאחורה.. מישהו בא איתי?״ אמרה טיילור ואילצה גיחוך.
״אני אבוא״ אמרתי בגלגול עיניים ולקחתי את הטלפון שלי בשביל הפנס
״טיילור לא כזה חשוך , יש כאן את האור מהשכנים..״ אמרתי
״בסדר אבל איך אפשר למצוא מחצלת בחושך הזה?!״ אמרה
״תחזיקי רגע את הטלפון שלי ותדליקי את הפנס.״ אמרתי וכך עשתה
פתחתי את דלת המחסן ושלפתי משמה את המחצלת.
״היה קשה?״ צחקתי
״שתוק״ אמרה ונתנה לי דחיפה
חזרנו לדירה וכולם יצאו החוצה.
אחרי הליכה של כמעט עשר דקות הגענו. חייב שיהיה פנסי רחוב בים. לא רואים כמעט כלום.
יש את המגדלור ליד הצוק שראינו עליו את הזריחה אבל הוא לא עושה הרבה אור.
החלטנו בסוף שנשב על הצוק.
ליאם פתח את המחצלת והתיישבנו, כמעט באותה צורה כמו שהתיישבנו בזריחה, לואי הניח את ראשו על כתפי ובצד השני חיבקתי את טיילור, ולצידה ליאם חיבק אותה ואת מאיה.
״רוצים אמת או אמת?״ שאלה טיילור
״מאיפה את ממציאה את כל המשחקים המטומטמים האלה טיילור?״ שאל ליאם
״אני לא ממציאה! אז רוצים?״ שאלה שוב
״נו טוב נזרום״ אמר ליאם באנחה וגלגל את עיניו
״אני אתחיל!״ אמר ליאם
״אמת טיילור, שאת התגברת על ריין?״ שאל
״נו ליאם אתה כזה חסר טאק-״ אמרתי ונקטעתי על ידי טיילור.
״התגברתי״ אמרה וראיתי את הדמעות שעלו לעיניה.
״אל תבכי. הוא אפס זוכרת?״ לחשתי באוזנה.
היא גיחכה והמשכנו לשחק.
״אמת לואי, הסדרה האהובה עליך זה פרינדס ואתה מכחיש את זה״ שאלתי את לואי וסידרתי את שיערו קצת.
״לא״ אמר ופלט גיחוך.
הורדתי את מבטי וצחקתי.
״נרד לחוף?״ שאלתי לאחר כמה דקות שבהם שמעתי את מאיה ולואי מדברים על איירון מן או מה שזה לא יהיה.
כולם הנהנו וקמו מהמחצלת.
ירדנו אל החוף.
ישבתי על שפת החוף, צופה במאיה וליאם הולכים מחובקים ומדברים עם טיילור, וצופה בלואי עדיין יורד מהצוק.
נשמתי נשימות עמוקות וחייכתי לעצמי. הסתכלתי אל הים החשוך, שקעתי במחשבות, בעיקר על לואי. ועל הנשיקה שהייתה בקמפינג. מנסה לפענח פחות או יותר מה הוא מרגיש אליי, ואם בכלל הוא מרגיש אליי משהו.
לאחר כמה דקות ראיתי את לואי בא להתיישב לידי.
לשאול אותו?? מה הוא יענה?
כל כך הרבה שאלות ואין תשובה אחת.
________
מה אתם חושבים עד עכשיו על הפאנפיק?
מצטערת אם הוא לא ממש מעניין..
ולמקרה שאהבתם אשמח שתצביעו ותגיבו💗
YOU ARE READING
summer love-larry stylinson
Poesíaפאנפיק על לארי ⚠️מכיל: -שפה מעט בוטה -הטרדה מינית לא מפורטת!!(חלק קטנטן בפרק 16) תחילת כתיבה: 13.12.21 סיום כתיבה:11.4.22 קריאה מהנה💞 אם אהבתם אשמח שתגיבו או תצביעו.
