summer love-larry stylinson

פרק 14:

נקודת מבט הארי:
לפתע שמעתי צחקוקים וגניחות. רק שמישהו לא שוכב פה באגם.

״אתה שומע את זה?״ שאל לואי
״כן״ אמרתי
פתאום ראינו את הזוג הזה קם מהשיחים שהיו מלידנו אבל קצת רחוקים.
אלה קנדל וריין?? רגע מה?!

״אלה..אלה קנדל וריין״ אמרתי בעצבים
״אני חייב להחזיר לו״ הוספתי וקמתי
״האזי שב רגע״ אמר לואי ומשום מה מעט נרגעתי.
״על מה אתה צריך להחזיר לו?״ שאל והחזיק בידי
״הוא פאקינג בגד בטיילור!״ צעקתי והם שמעו אותי.

״תראו תראו תראו , הארי סטיילס״ אמר ריין והתקדם אלינו
״כן ריין ווטסון הבוגד והמזיין בשיחים״ קמתי והידקתי אגרופיי
הוא הידק גם את אגרופיו. אני חייב לתת לו את מה שמגיע לו
״ריין , בוא נלך״ אמרה קנדל
״שקט. לא עכשיו. יש כאן מישהו שאוהב להתעסק״ אמר
״ככה אתה מתייחס אליה?! אין לך טיפת בושה אה? אני לא אתפלא אם התנהגת ככה לטיילור״ צעקתי עליו

״מה קרה סטיילס ממתי אתה כזה רגיש?!״ אמר ריין ודחף אותי אחורה ונפלתי
קמתי וסידרתי את שיערי המתולתל
״פעם הבאה , לא מתעסקים.״ אמר והלך עם קנדל
״אני לפחות רגיש ואתה לא. אין לך לב אתה פאקינג בגדת בטיילור!״ צעקתי עליו והוא חזר אלינו.
״הארי עזוב אותו פעם אחרת תחזיר לו״ אמר לואי וניסה לעצור את הויכוח שהלך ביני לבין ריין

״אתה בכוונה רוצה מכות נכון?״ שאל ריין במבט מאיים
״ריין!!״ צרחה קנדל. אבל היה מאוחר מדי.
ריין נתן לי סטירה חזקה.
שפשפתי את המקום הכואב וקמתי.
״בן זונה״ אמרתי לו אבל הוא כבר הלך.
״הארי! הארי אתה בסדר?״ אמר לואי. הייתי צריך להקשיב לו , הרסתי את הדייט שלנו.
״האז אני מצטער שלא עצרתי את הכל בזמן״ אמר וליטף את פניי. ראיתי שעולות דמעות לעיניו
״לא. אני מצטער. זה לא אשמתך , אני רק התגרתי בו כמו אידיוט.הרסתי את הדייט.״ אמרתי והתחלתי לבכות.
אני כזה תינוק אלוהים.

״זה לא מעניין אותי, מעניין אותי אם אתה בסדר״ אמר לואי והתבונן במקום בו ריין נתן לי סטירה

״הלחי שלך קצת אדומה. אתה מרגיש שזה כואב?״ שאל ברוך. הוא הרגיע אותי.
״כן..קצת״ אמרתי. לא רציתי שהוא ידאג
״הכל יהיה בסדר״ אמר לי בחיוך ונישק את מצחי
״אתה..אתה לא כועס או משהו?״ שאלתי
״לא.. על מה?״ שאל
״על זה שהכל נהרס עכשיו בגללי״ אמרתי
״זה לא אשמתך. זה ריין שהזדיין בשיחים״ אמר וצחק
צחקתי אחריו.

נקודת מבט לואי:
אני מבין את הארי. ומקווה שהוא בסדר. ריין חתיכת ילד מפגר.

לפתע מישהו התקשר אליי.
״לוטי?״ שאלתי כשעניתי לה לטלפון
״לואי זאת פיבי התקשרתי מהטלפון של לוטי..בבקשה תבוא הביתה..״ אמרה
״ל..למה?״ שאלתי
״בגלל ש..״ התחילה לומר ואז שמעתי צרחות ברקע ומשהו נשבר. הבנתי.
״אני..אני כבר בא!!״ אמרתי בדאגה ודמעות עלו לעיניי

״הארי אני חייב לעוף הביתה״ אמרתי בדאגה והכנסתי את הטלפון שלי לכיס המכנסיים שלי.
״מה קרה?״ שאל
״אני..אני מבטיח שאספר לך אבל אני באמת חייב לעוף לפני שהמצב יהיה גרוע יותר!״ אמרתי והדמעות כבר הספיקו לרדת.
״יש משהו שאתה צריך לספר?״ שאל אותי.
אני לא רוצה שהוא יהיה מוטרד בבעיות שלי.
״לא ה..הכל טוב.. אני רק אשמח אם תוכל להחזיר אותי הביתה״ אמרתי בבכי
״כמובן״ אמר בחיוך ואספנו את כל מה שהיה מאחורינו ונכנסנו לאוטו.

״תודה, אני לא רוצה שתהיה מוטרד בבעיות שלי. אני אספר לך פעם אחרת״ אמרתי וניגבתי את דמעותיי בזמן שחגרתי את החגורה במכונית.

״שתהיה מוכן תספר , בבקשה אני רק דואג זה לא מטריד אותי בכלל. ואני שוב מצטער על כל התקרית עם ריין המזדיין בשיחים״ אמר והשפיל מבט

״זה לא באשמתך. אני יודע כמה טיילור חשובה לך וזה נורמלי שתתקוף ככה. ודרך אגב לא ידעתי שהוא בגד בה, זה נכון?״ שאלתי

״כן המזדיין הזה שיקר לה שהוא הולך לריצה עם ליאם והוא הלך לקנדל מסתבר״ אמר ועצר ליד ביתי
״וו..וואו לא ידעתי , בכל מקרה תודה הארי על הטרמפ ואני מצטער״ אמרתי ונשקתי ללחיו
״אין בעד מה״ אמר בחיוך ונכנסתי לביתי

״נו כמה זמן??״ רצה אליי פיבי בבכי כשנכנסתי הביתה
״מה? מה קרה פיבי?״ שאלתי והתכופפתי כדי לחבק אותה
״א..אבא הוא שוב..״ אמרה בבכי וישר הבנתי
״הבנתי , מצטער ששמעתם וראיתם״ אמרתי וחיבקתי אותה
״את האמת שדייזי ופיבי התחבאנו בחדר שלך.. זה בסדר נכון?״ שאלה
״בטח. איפה דייזי?״ שאלתי
״היא נרדמה בחדר שלך״ אמרה והנהנתי
עלינו במדרגות לחדרי והרמתי בעדינות את דייזי לחדר שלה ושל פיבי.
״תודה לואי, לילה טוב״ אמרה פיבי וחיבקה אותי.
המשכתי ללכת לחדרי ונתקלתי בלוטי.
״לוטי , מה היה?״ שאלתי
״אבא היה שיכור נראה לי והוא הרים יד על אמא״ אמרה ודמעות עלו לעיניה
״מה?!? המשוגע הזה.. למה להתגרש לוקח המון זמן״ שאלתי באנחה
״אני לא יודעת. הלוואי שהתהליך הזה כבר יגמר״ אמרה בקול חנוק
״לוטי את יכולה לספר לי יותר מה קרה?״ שאלתי לאחר שתיקה של כמה דקות.
״כן , אבל עדיף שלא נדבר כאן במסדרון.. פיבי עוד ערה״ אמרה והנהנתי.
הלכנו לחדרה של לוטי.

״אבא חזר שיכור מהעבודה.. והעיף את האגרטל שהיה על שולחן האוכל.
אמא באה לראות מה קרה והוא פשוט דחף אותה והיא נפלה ליד שברי האגרטל.
אני יודעת שהוא אבא שלנו והכל אבל צרחתי עליו שלא יגע באמא בחיים וכשפיבי שמעה אותי היא הבינה שמשהו לא בסדר וקראה לדייזי להתחבא בחדר שלך.״ התחילה לספר
״וו..וואו אני מצטער שלא הייתי. הגעתי הכי מהר שיכולתי כשפיבי התקשרה״ אמרתי והשפלתי מבט

״הכל בסדר לואי, העיקר שעזרתי לאמא לחבוש את החתך והיא נחה עכשיו״ היא אמרה
״אמא נחתכה מהשברים? ואיפה אבא?״ שאלתי
״כן.., ואבא פשוט יצא מהבית.״אמרה והשפילה את מבטה
״אני כבר לא יןדע איך להתמודד עם האיש הזה״ מלמלתי לעצמי
״בכל מקרה כל הכבוד שצעקת על אבא והכל נעצר״ אמרתי והלכתי לחדרי

חשבתי שגירושים זה כמה חודשים.. לא שנה וחצי.