u hate me and that's why I love you

3

נ.מ: ליביוס

"אני רוצה אותך"

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

נ.מ: רין { בגיל 7 בוקר}

שוב ברחתי מהבית אבל זה לא אשמתי הם צעקו ראשונים

נשכבתי על הדשא שמאחורי הפארק עצמתי את עניי ונרדמתי

התעוררתי אחרי זמן מה ,העיניים שלי היו עדיין סגורות אבל יכלתי להרגיש משהו נוגע לי שעיר, פתחתי את עניי באיטיות וראיתי ילד שנראה גדול מימני בקצת עם שעיר שחור ועיניים אדומות לידי אבל על פניו היתה משיכה שחורה

"היי" אמרתי אבל אותו הילד לא אגיב ורק יסתכל לתוך עניי , אחרי כמה דקות שהוא בוחן אותי הוא אמר

"יש לך שעיר יפה"

"תודה" אמרתי במבוכה קמתי לישיבה לפחות ניסיתי אבל אותו הילד דחף אותי קצת ושם את ראשי על רגליו, אחרי כמה שניות הוא לקח את ידו ושם אותה על עיניי

"מה אתה עושה?" שאלתי בחשש, אני לא יודע מה אבל היה משהו שאמר לי להתרחק מימנו

"תרדם" הוא אמר בקול חסר רגישות

"למה אתה רוצה שאני ארדם?" שאלתי ואזזתי את ראשי בשביל לראות שוב אבל הוא שם את ידיו שוב על עיניי רק הפעם חזק יותר

"אם תרדם לא תוכל לברוח מימני" הוא אמר וזה אולי המשפט הכי קריפי ששמעתי בחיי

"למה אתה רוצה שאני לא אברח?" שאלתי כי הוא לא כל כך מביא לי תשובות אבל גם לא רציתי לשאול יותר מדיי שאלות כי אני דיי מפחד לעצבן אותו

" כי אתה חמוד" חמוד? רגע הוא אמר שאני חמוד הרגע?!?

"ואתה יפה שאתה ישן, וגם שאתה ער" את זה הוא אמר בקול חלש יותר

" ואם אני לא אברח תוכל להביא לראות?" שאלתי , אני באמת לא אוהב לא לראות, יש מצב שאני קצת מפחד מהחושך.....

"אוקיי" הוא אמר והרים את ידו מעיניי

"אבל תשאר ככה" הוא אמר ועצר אותי מלקום מרגליו

"איך קוראים לך?" הוא שאל אותי וחייך קצת

"רין ג'ונס" עניתי מיד

"איך קוראים לך?" שאלתי בשקט

" ....תקרא לי לי" ( למיתקשים לי זה השם לא שגיאה) הוא אמר

"מה אתה עושה פה? אף פעם לא ראיתי אותך פה" הוא שאל להתחיל שוב לשחק אם שערי

"ברחתי מהבית" אמרתי מנסה לעשות פרצוף כועס

"גם אני ברחתי מהבית" הוא אמר אבל היה די חסר ריכוז כי התעסק עם שערי

"באמת?" יתרגשתי ההורים שלי תמיד אומרים שלי שאני צריך להפסיק לברוח מהבית ושזה אסור ומסוכן אבל לי עושה את זה והוא בסדר גמור, רציתי לקום באותו רגע בשביל לדבר כמו שני אנשים נורמלים אבל הוא דחף אותי מיד ושוב שם את ידיו על עיניי

"אבל לי אמרתי כבר שאני לא אברח" אמרתי

"רין רוצה להיות חבר שלי" הוא שאל
ברצינות מוגזמת

"כן!!... וכל פעם שנהיה לנו משעמם נוכל לבוא לפה ולשחק" לי הינהן ,אני שמח בטירוף, לי נראה קצת קר אבל הוא דיי נחמד ואין לי חברים כי כולם בכיתה חושבים שאני פריק

"אבל איך נדע מתי משעמם לנו?" שאלתי יותר את עצמי מאותו, לי קם בזהירות עדיין לא מביא לי לקום גם והוא התחיל לבנות משהו מלגו

" קח" הוא אמר ואביא לי מכשיר קשר

"לי אתה מבטיח שתמיד תענה לי" שאלתי מפחד שגם הוא ינטוש אותי כמו כולם

"אני מבטיח''

המשכנו לדבר עד שבסוף החשיך חזרתי הביתה.

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_--_-_-_-_-_-_-_-_

נ.מ; רין {גיל 10}

"אני שונא אותכם!!!!!!!!! צעקתי תרקתי את הדלת לכניסת הבית בחוזקה ורצתי לדשא שמאחורי הפארק, אוצאתי את המכשיר קשר מהתיק  ואמרתי ללי לבוא אבל הוא לא ענה במקום זה נשמע כל מוזר מהמכשיר ניסיתי עד הרבה פעמים אבל הוא לא ענה

עברה כבר חצי שעה והוא לא עונה לי
ידעתי ידעתי שהוא ינטוש אותי כמו כולם אני שונא אותו אני שונא אותו אני שונא אותו
"אני שונא אותו!!!!!" צעקתי  שוב ושוב עד שבסוף חזרתי הביתה

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

מישהו קורא את זה בכלל??