גמור
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
ליביוס ג'ון הוא ערפד טהור בן 18.5 הוא קר וחזק רוב האנשים מפחדים ממנו, אחרי הכל הוא שליט הערפדים הבא, אבל יש גם אנשים שחולמים אליו בלילות , על עינו הכחולות, על שערו הכה ועל גופו המושלם.
אהההה...
הוא אמר ויצא מהחדר ואחרי כמה דקות ראיתי דמות עם שעיר שחור פרוע ,עיניים אדומות ומסכה שחורה
קפאתי
"ל-לי?" אמרתי ויתישבתי על המיטה והדמוית יתקרבה אלי.
"אני כל כך מצטער שעזבתי אותך, האימאות שלי רצו לגדל אותי כמו ילד רגיל ולתעלם מהעובדה שאני נסיך אבל שהפכתי לבן 12 הן החליטו שאני צריך להתחיל למלא את חובותיו כיורש שלהן אני באמת ניסיתי לשכנע אותן להישאר אבל זה היה חסרת תועלת בבקשה תסלח לי" הוא אמר ואני נעמדתי על המיטה והורדתי לו את המסכה
"מטומטם למה לא אמרתה את זה ליפני" אמרתי זה היה ליביוס זה היה הוא כל הזמן
" אבל העיניים שלך, הן היו כחולות " אמרתי ולטפתי את פניו בעדינות
"אני שם אדשות בדרך כלל, עניים אדומת אצל ערפדים מסמנים רעב אבל אני טהור אז הן תמיד אדומות לכן אני וערפדים טהורים אחרים שמים אדשות בישביל לשמור על תדמית מיסתורית, אתה אוהב אותן יותר שהן כחולות?" ליביוס הסביר, שאל ויסתכל עלי בעיניים גדולות
"לא אני אוהב את העיניים שלך ככה הן ניראות כמה שני יהלומים גדולים" אמרתי אני מרגיש הרבה יותר בנוח עכשיו שאני יודע מי הוא, לי חייך חיוך חם
"אבל איך קוראים לך באמת?" שאלתי לא מבין איך אני אמור לקרוא לו
"קוראים לי ליביוס לי זה קיצור אז אני מעדיף שתקרא לי לי" הוא אמר וחייך ואני הינהנתי
"טוב אני צריך ללכת יש לי עבודה לעשות" לי אמר ויתכוון ללכת
"אבל אתה רק בן 18 איזה עבודה יש לך?" שאלתי
"פרינסס אתה יודע למה אתה פרינסס?, אתה פרינסס כי אני נסיך ואתה הנסיכה שלי אבל בתור נסיך יש לי עבודה לעשות" הוא אמר ונשק לי על האף
"אבל עבדת כל היום" יתלוננתי ומשכתי בחולצותו נותן לעצמי להיות מפונק לידו
"בייבי סיימתי את העבודה שלי בתור יורש העצר ועכשיו אני אסיים את עבודתי בתור הנסיך שלך" הוא אמר וחייך
"ממתי אתה הנסיך שלי?" שאלתי בתנאשות מזויפת
"אל תעצבן אותי פרינסס אלה אם אתה רוצה שנסיך שלך יעניש אותך" הוא לחשתי וקצת חששתי
"דרך אגב מה העבודה שלך בתור הנסיך שלי?" שאלתי ומשכתי אותו לשבת על המיטה ויתישבתי עליו ששתי רגלי בצד אחד שלו וידו מחזיקה את גבי ככה כאילו ⬇️ (אני כישרון בציור)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"את זה יצור יפה שלי אתה תגלה מחר" הוא אמר ויתנפל על שפתיי מנשק אותי חזק ומחדיר את לשונו החמה לפי, נושך מדיי פעם את שפתיי האדומות ומקשה עלי לנשום, משכיב אותי על המיטה מיתמקם מעלי ומעביר את ידו על חולצתי ושניה לפני שהוא מכניס את ידו למתחת חולצתי אני מנתק את הנשיקה עוצר אותו ממעשיו ובאותו הזמן מנסה להסדר את הנשימה, לי יסתכל עליי במבט שואל
"אני עדיין לא מ-מוכן" אמרתי אדום כולי סוגר את עיניי חזק מפחד שיתעצבן אבל במקום לצעוק או לאתעלם מימני הוא נשק לי על הלחי
"פרינסס אני לא אעשה שם דבר שאתה לא אוהב או נהנה ממנו אמרתי לך כבר אין לי שום כוונה לפגוע בך, בכל מקרה אני הולך עכשיו אני אבוא בשמונה לקחת אותך לארוחת ערב אל תרדם עד אז שלא תהרוס לך את הלילה אוקיי?" הוא אמר וירג מימני עוזר לי לקום לישיבה
"רגע ארוחת ערב, זה אומר שאני נישאר אצלך גם היום?" שאלתי מסדר קצת את חולצתי
"ברור אמרתי לך פרינסס אתה שלי ואני צריך לדאוג לדברים ששלי לא?" הינהנתי ולי יצא מהחדר ואני התחלתי לשחק בטלפון
