u hate me and that's why I love you

12

נ.מ:רין

התחלתי להתעורר וזזתי קצת אבל משהו משך אותי ומחץ אותי חזק

"אתה שלי" לי אמר בקול מנומנם ונשק את ראשי אחרי כמה דקות התחלתי שוב להרדם אבל לי לטף את פניי ואמר

"אל תרדם פרינסס צריך לקום כבר צהריים"{למי שלא הבין זה הצוהריים של אותו היום כמו בפרק הקודם כי כל הפרק הקודם קרה בבוקר}

"אני עיף" מלמלתי בכעס ודחפתי את ראשי לחזה של לי והןא צחקק קצת והרים אותי מהמיטה

"לא אני רוצה לשון" אמרתי ולי הוריד אותי לקרקע

"מה אתה רוצה לעשות פרינסס?" הוא שאל בחיוך והלביש אותי בתחתונים וחולצה שחורה מכופתרת שהיתה ממש גדולה עלי

"אני רוצה לשון" אמרתי ושילבתי ידיים

"לא אופציה, מה עוד?"

"אז אני רוצה לנמנם"

"אל תתחכם איתי בייבי"

"אוקיי אוקיי.... אז אפשר לחלום בעיניים עצומות?"
אני חייב לומר שזה מאוד נחמד לעצבן אותו

".... בייבי רוצה ללכת לסיבוב בגן?" לי אמר בחיוך ושיחק עם שערי

"לא אני רוצה לישון!!!" צעקתי סגרתי את עיניי חזק ועשיתי פרצוף עצבני

"מעולה בוא נלך" הוא אמר תפס את ידי וגרר אותי בין המסדרונות הארוכים של ביתו

"לאכול אני רוצה לישון" יתלוננתי ולי עצר חשבתי שהוא עצר בשביל שיחזור לחדר ואני יוכל לישון

אבל לא!!!! במקום זה שנינו עמדנו מול דלת לבנה

"תעצום עיניים בייבי" לי אמר ושם את ידיו על עיניי

שמעתי קול של דלת נפתחת ויכלתי לראות קצת אור

לי הוריד את ידיו מפני, פתחתי את עיניי באיטיות מגלה חדר ענק עם חלונות בתקרה ופרחים אדומים יפים

פתחתי את פי בתדהמה ולפני שהספקתי לבחון את הנוף היפה שמולי לי נישק אותי חזק מכניס את הלשון שלו לפי שהיה עדיין פתוח

התקנות ואני יתנשפתי אבל נראה שלי היה יכול להמשיך עם הנשיקה הזאת לנצח

אבל זה לא פייר הוא ערפד הוא בכלל לא צריך אוויר

"אתה יודע אם אתה רוצה לנשק אותי אתה יכול פשוט להגיד ולא כל נשיקה צריכה לגרום לי כמעט להתעלף" אמרתי בעצבים

"אתה תסכים לי לנשק אותך?" הוא שאל בהתגרות

"ממש לא" אמרתי ושילבתי ידיים למרות שכל כך אהבתי את הנשיקות שלו

"אם כך אני לא שאל ובקשר לזמן, אתה לא צריך לדאוג אני לא אתן לפרינססה הקטנה שלי להיפגע
אני אשמור אותה צמודה אלי לנצח
וכמו שאמרתי אתה הפרינססה הקטנה שלי וזה אומר, נחש מה?, שאתה שלי, שלי ורק שלי ומותר לי לנשק ולעשות מה שאני רוצה עם הפרינססה שלי
כמובן שאני לא אפגע בך אף פעם בכל דרך שהיא אבל אתה שלי ואת זה בייבי אתה צריך לזכור טוב טוב" לי סיים את הנהום הארוך שלו ואני גלגלתי עיניים מיואש מהערפד המאוהב הזה

"פרינסס ספר לי קצת על עצמך" לי בקש אחרי כמה דקות שבהן הלכנו בגן

"טוב אני בן 16 וחצי יש לי אחות אחת הצבע האהוב אלי הוא סגול פוקסיה אני אוהב גלידה לישון וללכת לקניות וזהו ניראה לי אבל חצי מהדברים האלה כבר ידעת מפעם אבל בסדר" אמרתי

"אתה אוהב ללכת לקניות? רוצה שמחר נלך לקניות?" לי שאל בחיוך מלא תקווה

"אני מעדיף שלא" סירבתי, האמת הייתי שמח ללכת לקניות עם לי אבל אני לא רוצה להטריח אותו לעומתי יש לו עבודה וגם אין לי הרבה כסף לבזבז

"למה לא? אני יודע שאתה רוצה" הוא אמר ונשמע כל כך עצוב והחיוך שהיה על פניו קודם נעלם

"אני לא רוצה להטריח אותך" אמרתי בכנות והפסקתי ללכת

"רין בבקשה תבוא איתי לקניות מחר גן לא חייב קניות אפשר ללכת ולעשות מה שתרצה רק בבקשה שנהיה ביחד, אני יודע שאני שהנכחות שלי עוד חדשה לך אבל רין אני פאקינג מאוהב בך 9 אתה אפילו לא יודע כמה אני צריך אותך אתה כמו אוויר בישביל כמו סם כל דבר קטן שאתה עושה אני כורת בזיכרוני, אני צריך אותך לידי בבקשה רין"  לי אמר בקול שבור ולא יכולתי להחזיק את עצמי יותר ונישקתי אותו

הוא נראה מופתע בהתחלה אבל מהר מאוד הוא זרם עם זה והשטלת על הנשיקה לפני

"תאסוף אותי בשבע" אמרתי אחרי שהתנתקנו
וינר הצלחתי משם החלפתי חזרה לבגדים שלי ויצאתי מהבית שלו מה לקח שעה כי די נאבקתי בין המסדרונות

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

אני על מטתי עכשיו אני חייב לומר שהמיטה של לי הרבה אבל הרבה יותר נוחה , וזה גם נחמד שהוא שם ומחבק אותי....

לפני שנרדמתי חשבתי לעצמי

אם אנחנו באמת הולכים לצאת, אני מתכוון לקחת את המושכות לידיים שלי, ליביוס ג'ון אתה שלי ומהיום אני זה ששולט במארחת היחסים הזאת

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

תתעלמו מהעובדה שרין נשמע כמו רשע בדיסני

אז בגלל שמר מתחילים הלימודים אני אשתדל לעלות פרק בסיפור כלשהו {לספר השני שלי קוראים twins בבקשה תקראו אני מעלה גם פה וגם שם פרקים כמעט כל יום}

אז ביי בנתיים ובהצלחה הלימודים🥰🥰

הגן⬇️