אחיו של חסר האף *מוקפא*

4. קניות

נ.מ. הארי
"זה מוזר בטירוף" לחשתי לעבר הרמיוני.
"מה מוזר?" הרמיוני שאלה.
"השם של אבא שלו, פוסידון, כאילו מה?".
"זה השם של אל הים היווני, וזה דווקא שם מגניב" הרמיוני חייכה והתקדמה במהירות.
"מה הקטע שלה?" שאלתי את רון בזעף.
"היא חושבת שלא טוב שנתנהג ככה סתם אליהם בלי להכיר אותם" רון אמר בכעס.
"מה?! מה היא חושבת לעצמה, הוא הנכד של וולדמורט!" כל עשרה המוזרים הסתובבו אלינו בכעס.
"אני לא נעלב, אבל כדאי שתלמד כבר איך לוחשים כמו שצריך. כאילו, אני יכול לשמוע אותך, אבל אולי תאמר לי בפנים מה שאתה לוחש לרון. אוה, כן, דרכת הרגע על קקי" פרסי צחקק. הרמתי את הנעל כדי לבדוק אם יש קקי. לא היה קקי. הרמתי את הנעל השנייה. לא היה קקי.
"אתה עובד עליי?!" שלאתי את פרסי.
"כן, נכון, עבדתי עלייך" פרסי ניסה להבליע חיוך, "אחת המתיחות הכי טובות של האחים שוד" אנבת' צחקקה והכניסה לפרסי מרפק. פרסי החזיק לאנבת' מרפק. אנבת' נתנה לפרסי נשיקה על הלחי. רגע, מה?!
"אתם לא חושבים שאתם צעירים מדי?" שאלתי את פרסי בסקרנות מזויפת.
"לא" כל עשרת המוזרים אמרו.
"כמה זוגות עוד יש פה?" דמבלדור שאל בחיוך.
"לכולנו חוץ מריינה יש זוג, והזוג של ניקו לא כאן" פייפר אמרה בחיוך ונישקה את ג'ייסון נשיקה קטנה על הלחי.
"בכל אופן, מה צריך לקנות?" פרסי שאל.
"גלימות, ספרים, ושרביטים. רגע, אתם קוסמים בכלל?" דמבלדור שאל בחיוך.
"ברור" פייפר חייכה חיוך מתוק וישר האמנתי לה. הרגשתי כאילו אני אעשה הכל למענה. דמבלדור הנהנן בחולמניות.
"מה את עושה?! היא מטיל עליכם כישוף! היא גרמה לכולם להנהן!" צעקתי. תוך רגע כולם יצאו מההזיה, וראיתי את פייפר לוחשת משהו לג'ייסון, שלחש משהו לאנבת', שלחשה משהו לפרסי. פרסי הנהן.
"יש לך שרביט, נכון?! איפה הוא?! תגידי לי!" רון צעק. פייפר לחשה משהו לריינה, שלחשה משהו להייזל, שלחשה משהו לג'ייסון, שלחש משהו לניקו, שלחש משהו לפרסי, שלחש משהו לאנבת', שלחשה משהו לליאו, שלחש משהו לקליפסו, שלחשה משנו לפרנק. כולם צחקו.
"מה?!" שאלתי בזעף.
"כלום, כלום" פייפר צחקקה.
"מה היה הכישוף שהטלת עלינו?! תאמרי לי!" רון צעק.
"מתנתי אליה" קול יפהפה נשמע ממאחורינו. אחד האנשים ממקודם, מההורים של המוזרים עמד שם. זו הייתה אישה, שנדמה שמשתנה על רגע. בהתחלה שיער בלונדיני, אחר כך בגוון שוקולד, ואז ג'ינג'י, ועל ג'ינג'י זה נפסק, שיער ג'ינג'י חלק. עיניה זהרו בגוון להבות, עורה היה שזוף, והיא לבשה שמלה בסגנון 'חלף עם הרוח' (אפרודיטה. ארגו || . הייזל, אנבת' ופייפר. רק מעריצים יזכרו.)
"אמא" פייפר אמרה באנחה.
"מתוקה שלי! בכל אופן, אני אלווה אותם לקנות שרביטים, ואתם תקנו בינתיים ספרים" האישה חייכה וגירשה אותנו משם בתנועות ידיים.
"אני דווקא חושב שאני רוצה לבוא איתם לקנות שרביט" נעמדתי מול האישה.
"הארי... הארי, אני לא חושבת שזה רעיון טוב..." הרמיוני לחשה.
"לא" הבעת הפנים של האישה נמלאה כעס.
"זה בסדר, נכון אמא?" פייפר שאלה בלחץ. לא הבנתי למה היא לחוצה. לאמא שלה לא היה שרביט.
"הארי אתה מטומטם ויש חוש עצום לצרות. הוא קרוב לרמה שלי, למרות שאני תמיד נקלע לצרות הכי גרועות" פרסי צעק עליי.
"מה הבעיה? אין לה שרביט." אמרתי בלעג.
"למי אכפת משרביט?! אתה הרגע הרגזת את אחת הנשים המסוכנות ביותר בעולן! אתה רוצה לעולם לא להתאהב?! שאהבת חייך תמות קצת אחרי שהתאהבתם?!" פייפר צרחה לכיוונה.
"אתה יודע כמה היא הרסה לכולנו?!" פרסי שאל.
"לא, אני רק אלמד אותו לקח" האישה חייכה.
"תודה לאלים" פייפר לחשה.
"בכך שאשנה את עתידו ואתן לו נבואה שאם לא יגשים את רצוני עד סוף השנה הוא ימות" האישה חייכה וזהרה בוורוד לשנייה.
"מה הנבואה המקוללת?" פרסי נאנח.
"נבואות הן לא נכונות ומזויפות" אמרתי והסתכלתי עליהם במבט של 'אתם-צוחקים-עלי?!'.
"תלוי איזה נבואה ומי מנבא אותה" פרסי אמר.
"לא, אין דבר כזה נבואה אמיתית!"אמרתי בזעף.
"אתה יודע נבואות כבר עברתי?! כמה נבואות הרסו לי את החיים?! חמש לפחות! וכולן התגשמו!" פרסי צעק. אני חייב להודות שהוא מפחיד כשהוא צועק.
"הגיבור החצוף הרפתקה יעבור
בעזרת העשרה העייפים מהרפתקה
למערות האורקל יירדו
את בת הירח המקוללת ייפגשו
ואת עזרתה גם ייקבלו
ואת חגורת הפנינים של האלה אולי יימצא
את האמת בדרך ייגלה
ואחד מחבריו ייצטרף להרפתקה" האישה לחששה.
"אוי לא" אנבת' לחשה.
"קדימה, בואו נלך לקנות שרביט. מכשף חצוף, רצית לבוא, לא?" האישה אמרה והתחילה ללכת לכיוון 'אוליבנדרס'.
"זה נראה גרוע יותר מאיך שהרגזתי את מארס ואת בכחוס בפעם הראשונה שפגשתי אותם, נכון?" פרסי נאנח.
"קדימה, נלך לקנות שרביט" ריינה אמרה בשקט.
"קדימה!" הייזל צעקה בחיוך.