אחיו של חסר האף *מוקפא*

5. שרביטים

נ.מ. פרסי

וואו. יש להארי חתיכת חוש להסתבך בצרות. המחשבה חלפה בראשי אחרי שהתחלנו ללכת לכיוון החנות שבה נקנה שרביטים. אפרודיטה הובילה אותנו פנימה, וראינו איש עם עיניי כסף מטרידות. אולי הוא קשור איכשהו לארטמיס?
"שלום לכם. באתם לקנות שרביט?" האיש חייך.
"כן, לכל עשרה בני הנוער" אפרודיטה חייכה.
"אם ככה, מי ראשון?" הוא שאל.
"אני" הרמתי את ידי.
"אין בעיה. איזו יד היא יד השרביט שלך?" הוא שאל ושלף מכשיר מדידה.
"אני ימני*" אמרתי, תוהה אם זו התשובה. הוא מדד כמה דברים, ותוך כדי סיפר לי על השרביטים שהוא מוכר.
"נסה את זה" הוא הושיט לי שרביט, "עץ מילה, שערה של חד קרן, קצר-"
"אני חושבת שעשרת השרביטים המבורכים יתאימו להם" אפרודיטה חייכה.
"מה? אבל.. אבל.. איך? הם סוד שמור. למרות ש- כן, את כנראה צודקת. אני אלך להביא אותם" הוא נעלם מאחורי דלת. אחרי כמה דקות הוא יצא, כשבידיו עשר קופסאות ארוכות. הוא הושיט לי אחת. פתחתי את הקופסא. השרביט היה באורך בינוני, עשוי מעץ בהיר, ועליו חרוטות דוגמאות של גלים, קלשונים וסוסים.
"תן לו הנפה" הוא אמר. הרמתי את השרביט ונתתי לו הנפה. מקצה השרביט יצאו ניצוצות כחלחלים, וריח של ים התפשט בחדר. 
"מדהים! עץ אשור, 15 סנטימטרים, וליבה מיוחדת מאוד... הבזק מקלשון פוסידון. משהו כמעט בלתי אפשרי להשגה! כמובן, יש לשרביט גם ליבה של חתיכה מקיר מארמון אל הים" הוא חייך. "מי הבא?"
בסוף זה מה שכל אחד קיבל:
אנבת'- עץ זית, 10 סנטימטרים, נוצת ינשוף אתנה ומטבע של אות אתנה, נוקשה.
הייזל- עץ צפצפה, 20 סנטימטרים, אבן חן מקוללת ושיערה של פלוטו, גמיש.
פרנק- עץ ברוש, 17 סנטימטרים, חתיכה מכלי נשקו של מארס וברכת מארס, קשיח.
ג'ייסון- עץ אורן, 19 סנטימטרים, ברק וחתיכת בד מהטוגה של יופיטר, מצליף כמו שוט.
פייפר- עץ רימון, 23 סנטימטרים, פנינה מחגורת הפנינים של אפרודיטה ותמצית טהורה של דיבור הקסמה, מתאים ללחשים.
ליאו- עץ אלון, 8 סנטימטרים, חתיכת ארד שמימי ואש יוונית, עמיד באש.
קליפסו- עץ מילה, 12 סנטימטרים, תחרת ירח וגרגירי חול מאוגיגיה, עוצמתי.
ריינה- עץ קטלב, 6 סנטימטרים, תמצית מלחמה ולהבה מהלפיד של בלונה, חד כמו סכין.
ניקו- עץ צפצפה מהשאול, 24 סנטימטרים, עצם משלד וזעקה של נשמה בשדות העינויים, מתאים לשינויי צורה וקסמי שאול.
במשך כל בחירת השרביטים הארי היה בשקט, לא מבין מה השמות המשונים.
"אבל... אבל חשבתי שאתה מכין שרביטים רק מנוצות של עוף חול, שערות של חדי קרן וכבד של דרקונים" הארי גמגם.
"כבד של דרקון? אאוץ'" ליאו נאנח. ידעתי שהוא חושב על פסטוס.
"נכון, אבל את השרביטים המיוחדים והעוצמתיים האלה הכין אבי מחומרים נדירים ביותר" האיש הזקן חייך חיוך גדול.
"נכון" אפרודיטה חייכה חיוך מתוק.
"בכל אופן, בואו נלך לפגוש את השאר" מלמלתי ויצאנו מהחנות.