We are two matching pieces

Part 3

היום של מסיבת האירוסין הגיע, פחדתי באותו יום יותר מתמיד לא רציתי להיפגש איתו ועוד להתארס לו לא רציתי אבל נסיתי לשמור על ההצגה של ״הכל בסדר״

בערב לבשתי שמלת ערב שחורה וקצרה ונעליי עקב שחורת שלא היו כל כך גבוהות.
אחרי סיימתי להתלבש אחיי הגדולים נכנסו לחדר לבושים בחליפות שחורות.
״אתה לא יוצא ככה מהבית זה ברור!!״ לוקה אמר בכעס.
״זה נכון אתה לא יוצא ככה״ הסכימו איתו מרטינו ואלכסנדר.
פתאום אבי עמד מאחוריהם.
״על מה כל המהומה הזאת?״ שאל אבי בכעס.
״דין לבש שלמה כל כך קצרה שמפה אני יכול לראות לא את כל העניינים״ אמר אלכסנדר.
״זה לא העניין שלכם, זה היה העניין של הארוס עכשיו. ברור״
אחיי הנהנו לא ואני רק השפלתי את מבתי.
בשבוע האחרון אבי ניהיה קר עלי יותר מי פעם, עם כל הקושי של הנישואים וזה היה לי יותר קשה שאבא היה קר עלי, אבל היום זה הגיע ואני צריך להתארס ליורש של ניו יורק לא למפלצת חסרת הרגשות הזאת, אבל הייתי חייב.

אני מרטינו ולוקה נסענו ברכב אחד ואלכסנדר ברכב שני.
ישבתי מאחורה והשענתי את ראשי על החלון ובהיתי בנוף. תמיד רציתי להיות חופשי כמו הציפורים שראיתי כל יום מחוץ לחלון חדרי אבל ידעתי שהחיים במאפייה לעולם לא יתנו לי את החופש שאני רוצה.

כשהגנו לעולם האולם היה מלא באנשים, ראשי מאפיות, נשותיהם, ועוד.
מיד זיהיתי את דודי, לא דיברנו מאז שיצאתי מהארון.
הצד של אמא במשפחה לא קיבל את זה שאני הומו.
מאז ניתקנו קשר עם המאפייה ממקסיקו.
פתאום קלטתי במבטי את המפלצת שאני הולך להתחתן איתה, את קרלו וויטלי.

נ.מ. קרלו
הוא היה יפיפיה,דין דומיניק סופסוף יהיה שלי.
שערו נפל על מצחו בצורה שנועדה כמעט לפתות.
שמלתו נחה על גופו הצורה מושלמת, היא הבליטה את קימורו.
לא רציתי שעוד אנשים יראו אותו עם השמלה הזאת, רציתי שרק אני יוכל לקרות אותו כך, רציתי לעטוף את מותניו עם זרועותי כדי להחריז עליו בעלות, אבל לא יכולתי לעשות את זה בגלל שעוד לא התארסנו אבל ברגע שאני יענוד לו את הטבעת
הוא היה שלי!