כשלא היה שם אף אחד,
כשזה היה רק אני והמחשבות,
כשהלב היה פצוע כל כך,
וכבר לא היה רצון לחיות.
אז באת,
ולחשת מילה.
לקחת חלק,
חלק מליבי,
והדבקת הכל חזרה.
החזרת את החיים,
עם האהבה.
התיישבת לידי,
ופתחת את ליבך.
אבל אז,
התחלת לפגוע.
להרוס.
ועכשיו- הרצון לחיות,
כבר לא נמצא בתוכי.
הוא נעלם,
יחד עם החיוך.
הוא נעלם,
יחד עם התקווה.
הוא נעלם,
יחד איתך..
ועכשיו,
רק לך אני מחכה,
שתחזרי.
רק אותך אני רוצה,
שתישארי תמיד איתי.
רק אותך,
אני רוצה שתחזרי..
