אני רואה אותו,
הוא לא רואה אותי.
אני שומעת אותו,
הוא לא שומע אותי.
אני מחייכת אליו,
הוא לא מחייך אליי.
אני מכירה אותו,
הוא לא מכיר אותי.
אני אוהבת אותו,
אבל הוא...
זה קשה לאהוב, צד אחד אוהב אבל השני...לא כזה ידוע.
כשהוא בוכה- אני בוכה.
כשאני רואה אותו- קורה לי משהו בפנים.
כשהוא מחייך- אני מחייכת והכול נהיה מושלם.
אבל אני יודעת...
ההפך? לא יקרה.
אין למה לצפות יותר...
אבל אני יודעת,
זה לא ייפסק,
הרגשות האלו...
הם רק עניין של זמן,
ובזמן הזה-
אני נפגעת יותר,
ורק מחכה,
כדי לבדוק ולראות,
כמה חשובה רק לו,
אני יכולה להיות.
