אז בגלל שאני ילדה מעופפת, לפעמים כשמשעמם לי אני מדמיינת רגעים חמודים של שיפים שלי, ורואה אותם כמו סרט בראש שלי
אז היום בחזרות לטקס דמיינתי קטעים חמודים של שון ורוז, שזה השיפ הכי טוב שלי לדעתי בינתיים, ואז הילדה שישבה לידי שאלה:
הילדה: "למה את עצובה?"
אני: "אני לא עצובה, אני חושבת" *גיחוך*
היא: "אז על מה את חושבת?"
אני (בצחוק): "על משמעות החיים"
אני: ~רגע... זה נכון!~
ואז גיליתי שמשמעות החיים היא... שוז!!!! (שון ורוז)
YOU ARE READING
יומני הרוני וחפירות מוזרות אחרות
De Todoאזז אממ כן יהיה לי כנראה הרבה מה לכתוב פה תודה רבה ל-@kitiy687 על הכריכהה