פרק 7

299 30 11
                                    

החיים חזרו למסלול, מסלול חדש ומוזר אבל דומה יותר לקשר שאני מכיר ולא לשתיקות מביכות שהיו בנינו אחרי הנשיקה. יומיים אחר כך קיבלתי הודעה משחר שהוא ויעל חזרו, אין לי מושג איך הוא הצליח להתאושש ממה שהוא תיאר מהריב איתה, אבל אם יש דבר אחד שאסור לעשות בקשרים זה לעמוד בין בני זוג, גם אם הם לא טובים אחד לשני... הם צריכים להגיע למסקנה הזו לבד. ואני... אני המשכתי בחיי מנסה להדחיק עמוק למטה את התחושה המוזרה שנוספה לי בבטן כשחשבתי על שחר.

בחמישי בערב החלטתי לצאת למסיבה בעיר, מסיבה מהסוג שלי, ג'ייז, רובם בלי חולצה רוקדים על הרחבה, מתחככים אחד בשני, בזוגות, שלשלות, רביעיות או כל קומבינציה אחרת. שתיתי, רקדתי, צחקתי, ובחרתי בחור שווה לקחת הביתה. הוא רקד לא רחוק ממני, שחום מעט, גבוה יותר ממני בכמה סנטימטרים, היה קשה לראות את צבע עיניו בחושך מסביב אך גם שיער ראשו השחור שהיה ארוך מלפנים הסתיר את עיניו, ולמרות זאת היה לי ברור שהוא בוחן אותי כמו שאני בחנתי אותו. גופו היה חטוב, גם אם לא שרירי כשלי, מכנסי גי'נס קרועות ישבו נמוך על האגן שלו מאפשרת לי לראות כמעט עד לאיבר המין שלו, הוא בטוח לא לבש תחתונים היום, חולצתו הייתה תחובה בכיס האחורי שלו מתנדנדת מצד לצד כאשר הוא רקד. אחרי כמה דקות של נעיצת מבטים זה בזה הוא התקדם לעברי ונצמד אלי "לא חבל על החולצה" הוא אמר מקרב את שפתיו לתנוך אוזני ומצמיד את כל גופו לשלי. "לא היה לי חם מספיק עד עכשיו" עניתי שקר שנשמע טוב מספיק, לא באמת אהבתי להתפשט ככה במסיבות, אבל לא הגעתי לנהל דיון פילוסופי על צניעות, באתי להשיג זיון. "ועכשיו?" הוא שאל נצמד עם אגנו לירך שלי נותן לי להרגיש את איבר המין שלו מתחכך בי. חייכתי אליו מרים את ידיי למעלה, הוא הבין את הרמז והפשיל ממני את חולצתי מלטף את גופי בדרך.

את השעה הבאה ביליתי בהתחרמנות בלתי פוסקת עם הבחור, לא היה אכפת לי איך קוראים לו, רציתי לשכוח את עצמי במגע. הוא הצמיד אותי אליו, ירכו בין רגליי, חיכך את איבר המין שלי בו והתנשקנו כאילו אין מחר, זזים עם המוזיקה והקצב, החום מערבב את הזיעה שלנו ביחד, עור לעור. כאשר נמאס לי כבר מהמין על יבש הזה החלטתי להזיז עניינים "אצלי?" שאלתי אותו, הוא הנהן והתרחק ממני מעט, הנדתי את ראשי לכיוון הכניסה והוא הנהן שוב, המוזיקה הייתה חזקה מידי בשביל שיחה יותר רצינית מזו. הלכנו ביחד לכיוון היציאה דוחקים את עצמנו בין גופות אנשים שזזים.

כאשר פרצנו החוצה אוויר מילא את ריאותיי פתאום, לא שמתי לב כמה היה דחוס בפנים עד שיצאנו החוצה, "או מיי גוד זה היה חם" בחור אמר בחיוך. הרחבה מחוץ למועדון הייתה עמוסה אנשים "בוא" אמרתי לו מסמן לכיוון אלנבי "אם אתה רוצה מספיק אוויר צריך להתרחק עוד קצת מהבלגן" הוא הצטרף אלי וצעדנו שנינו מתרחקים מהכניסה למועדון. שנינו לבשנו את החולצות בחזרה תוך כדי תנועה.

"מונית?" שאלתי מחייך אליו, למרות שהייתי במרחק הליכה של רבע שעה מהבית לא באמת התחשק לי שיחת חולין איתו לאורך הרחוב, היה לי משהו אחר לגמרי בראש. הוא הסתכל עלי וחיוך גדול התפרש על פניו, כנראה גם הוא הרגיש בדיוק את אותה מבוכה של – מה אומרים לבחור אחרי שנמרחת עליו כמה שעות והתנשקת איתו כל אותו הזמן וכל מה שאתם רוצים זה להזדיין? – "מושלם" הוא ענה.

לעולם אף פעםWhere stories live. Discover now