סוף שבוע גם אצלנו!! פרק 5 מסיפורם של שחר ויוכי מגיע. סליחה על העיכוב
**************************
יום שישי שוב הגיע, שבוע שלם של דממת אלחוט בנינו, מעולם לא קרה, בזמנים הכי רעים שלנו תמיד היינו רבים, אף פעם לא שתקנו. כדי להתמודד עם הכעס, האכזבה, חוסר האונים שהרגשתי שקעתי בעבודה, משכתי ימים ארוכים, התשתי את עצמי בחדר כושר אחרי שחזרתי מהעבודה. היה לי קשה להירדם בלילות כך שכאשר הגיע סוף השבוע זכיתי בעד זה בשרירים כואבים והייתי מותש. שחר לא שלח לי הודעה להגיע לים או לכל מקום אחר וגם לא ציפיתי שהוא יבוא אלי אז תכננתי לבלות את הזמן הקבוע שלנו במיטה, ישן, שוכח ממה שכל כך מציק לי. טוב, שוכח זו מילה חזקה מידי, מתעלם זו המילה הנכונה.
עשיתי אימון בוקר קשוח במיוחד ושרפתי את הרגליים ושכבתי לי במיטה מחכה שהשינה תיקח אותי, ולמזלי תוך כמה דקות היא אכן חסה עלי ושקעתי בשינה עמוקה.
אין לי מושג כמה זמן ישנתי אבל התעוררתי שכוב על הבטן מחבק את הכרית שלי, האור שחמק בין התריסים לא היה חזק כפי שהיה שנרדמתי והחדר היה שקוע באפלוליות יחסית. הסתובבתי לשכב על הגב בועט את השמיכה הדקה למטה. היה לי חם מידי. אמנם היה לי מזגן בחדר (במחיר כזה בחיים לא הייתי נכנס לדירה ללא מזגן) אבל שנאתי לישון עם מזגן וישנתי עם מאוורר התקרה. מתחתי את הידיים מעל הראש קצת כמו חתול שנמתח ונתתי לכל שריר הגוף שלי להצטרף למתיחה. הרגשתי רענן ורגוע כמו שלא הייתי כל השבוע.
"לקח לך זמן" קפצתי במיטה כאילו הקיש אותי נחש. הגוף שלי מרגוע סטלה בתאילנד ואמצע מלחמת לבנון השנייה. פאק הוא הבהיל אותי. שחר ישב למראשות המיטה רגליו החשופות מתוחות מולו ובידו הוא אחז בבירה, שלפי כמות בלחות שהייתה עליה היא כבר הייתה חמה, לפי מצב התווית שהוא גרד עד לחתיכות קטנות היא הייתה בידו כבר הרבה מאוד זמן. שחר נוהג לעשות משהו עם הידיים כאשר הוא היה לחוץ, לשחק עם הטלפון, לפתוח ולסגור את השעון שלו, לגרד את התווית הייתה גם התנהגות מוכרת.
"ג'יזס, הפחדת אותי למוות" הנחתי את הידיים על בית החזה שלי בניסיון להרגיע את הדופק והנשימה שלי. שמתי לב ששוב אני מאוד מאוד לא לבוש כמו בלילה ההוא, תחתונים בלבד. מזל שהפעם לא הייתה לי זקפה. התרוממתי לישיבה במהירות ומשכתי את השמיכה לכסות את עצמי. אף פעם לא התביישתי בגוף שלי, אבל עכשיו הרגשתי חשוף ופגיע. "מה אתה עושה פה?" ביררתי.
"זה הזמן שלנו" הוא אמר בשקט לא מסתכל לכיווני, כאשר בחנתי אותו מקרוב ראיתי שמשהו לא בסדר אצלו, הרגליים והידיים כמובן היו במקום, אבל הדבר הפועם והחי הזה שהוא תמיד הקרין אור היה חסר, כאילו מת.
"מה קרה?" שאלתי בלי היסוס, למרות השבועיים האחרונים שהיו מוזרים הוא עדיין היה החבר הכי טוב שלי, לפחות אני מקווה שזה עדיין כך.
YOU ARE READING
לעולם אף פעם
Cerita Pendekלמי שלא אוהב ספרים על בחורים שמתאהבים זה לא המקום שלכם. למי שכן... שחר מבטיח לחברה שלו הוא מוכן לשכב עם בחור כחלק ממשחק מיני בניהן, מה שהוא לא לוקח בחשבון הוא מה יקרה כאשר הוא יבקש מהחבר הכי טוב שלו לקחת חלק בעיניין. משם כבר הכל מסתבך. סיפור מקורי...
