"תזכור שאני יכול לעשות כאן מה שאני רוצה, המקום הזה הוא הממלכה הפרטית שלי ואם אני רוצה משהו אני משיג אותו! אני לא יודע מה עצר אותי בכיתה היום בבוקר אבל תאמין לי זה לא הולך לקרות שוב אז כדאי שתכין את הצוואר היפה הזה שלך לכבודי"
הוא אמר, ליקק את שפתיו ושיחרר אותי
רצתי לנואה ולמזלי המדהים השיעור בדיוק נגמר.
בלי לחכות יותר מדי תפסתי בידו של נואה ורצנו משם לדשא מאחורה.
.
.
.
" מה קורה???? "
נואה שאל מתנשם
" הוא משוגע! הוא פשוט משוגע!!! "
" מי? "
" זה שמשך אותי לשבת לידו הוא אותו אחד שהיה איתי הכיתה הבוקר!! "
נואה החוויר בשניה שאמרתי את זה
" מה קרה הכל בסדר? "
" טאהיונג אתה יודע איך קוראים לו? "
" לא למה? בטח סתם איזה חיי בסרט... הוא אמר לי שהבית ספר זה הממלכה הפרטית שלו שאני שלו גם איזה חצוף נכון?? "
חיכיתי לתגובה אבל הוא לא הגיב לי
" נואה מה יש לך?? "
הבן אדם הזה הוא.
.
.
.
.
.
.
" ג'ון ג'אנגקוק "
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
היי חברה מה קורה?
איך החופש שלכם בנתיים?
שלי עובר מעולה כי אני עובדת ומעסיקה את עצמי...
אני מקווה שאתם לא פשוט ישנים כל היום!
יש עולם בחוץ צאו לראות אותו!!
סורי שנעלמתי לכלכך הרבה זמן אז הינה אני כאן נותנת לכם פרק תהנו!*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
נ.מ טאהיונג
ישבתי שם על הספסל לרגע והסתכלתי על נואה כאילו נפל עליי סלע
" מה זאת אומרת זה ג'ון ג'אנגקוק!?!?"
" זה בדיוק מה שזה אומר, אלוהים אתה קולט שזה אומר שמה שחשבנו הוא נכון!?!? הם מסוכנים ואני בטוח שזה לא רק הוא אלה גם החברים שלו... פאקקקקקק הם ערפדים!"
הסתכלתי על נואה מאבד את זה וניסיתי עדין להבין מה קרה שם בכיתה... אני לא מבין מה הוא עושה פה, אם נואה צודק והוא באמת ערפד מה יש לו לעשות בפאקינג קולג'? אני לא מבין הוא חיי לנצח אז למה להעביר את הנצח בלימודים?? זה משגע אותי לגמרי והייתי כלכך עסוק במחשבות שלי שלא שמתי לב למבט המפוחד של נואה עליי
" מה יש לך למה אתה מסתכל עליי ככה?"
שאלתי אותו אבל אחרי שהסתכלתי עליו עוד כמה שניות הבנתי שהוא לא מסתכל עליי אלה על משהו מאחוריי
קמתי במהירות והסתובבתי רק בשביל לראות את הפרצוף שלו...שוב" מה לעזזל אתה רוצה?"
שאלתי ומהמבט שהוא נתן לי הבנתי שהוא לא ממש אהב את הדרך בה פניתי אליו
אבל אני קים טאהיונג ואני מאמין בגישה של "I don't give a fuck" אז כמובן שהמשכתי
" שאלתי אותך משהו"
אמרתי שוב
' וואוו ממה יש לי אומץ היום '
החמאתי לעצמי שקוע במחשבות שלא שמתי לב שהוא כבר מזמן עקף את הספסל ועכשיו עומד צעדים בודדים ממני
הבנתי טוב מאוד מה הוא עושה מהחיוך הגאה הזה שהוא חייך ומחשבה אחת עלתה לי בראש
' לעוף משם '
הסתובבתי ובלי לבזבז יותר מדי זמן תפסתי ביד של נואה ורצתי איתו לשירותים בתקווה שהוא יבין את המסר ולא יבוא אחרינו.
נכנסתי לתוך השירותים ונעלנו את עצמנו בפנים בחדר מלא תאים לגמרי לבד...או שלא?
הלכתי למראה ושטפתי פנים רק בשביל להרים את הראש ולצרוח את הצרחה הכי נוראית שאתם יכולים לדמיין כי ממש מאחורי עם מבט רצחני הוא עמד שם והסתכל עליי ואני יכול להישבע שראיתי את העיניים שלו משנות צבע מחום לשחור
הסתובבתי וחיפשתי את נואה ומצאתי אותו די מהר רק שלא כמו שרציתי...
ילד אחד החזיק אותו במקום ואתם תצחקו עליי אבל הוא בסך הכל החזיק לו את היד אבל המבט של נואה אומר שהוא עוד שניה מתמוטט ובוכה מרוב שזה כאב
כעס התחיל לבעבע בי והסתובבתי אליו שוב וגיליתי שהוא התקדם אליי כמה צעדים בזמן שהייתי עסוק ולשלוח לנואה המסכן מבטי התנצלות על זה שבגללי הוא במצב הזה מלכתחילה
"תגיד לי מה אתה חושב שאתה עושה לחבר שלי? "
שאלתי ותאמינו לי אם מבט היה יכול להרוג הוא כבר היה מת מזמן
' אז שיט הוא כבר מת '
טוב סוף סוף הוא החליט שהוא רוצה לדבר
" היי נסיכה התגעגעת אליי?"
רציתי לבעוט בו בדיוק איפה שיכאב אבל שלטתי בעצמי
" מה אתה אומר על לא! פשוט שחרר את החבר שלי ותן לנו ללכת כבר אמרתי לך ממני לא תקבל שום דבר אז עזוב אותי בשקט כבר!!!"
וואו הרגיש ממש טוב להוציא את כל זה... לא הייתי מודה כלפי חוץ אבל פחדתי ממנו כלכך וכל מה שקרה לי ביומיים האחרונים ממש הלחיץ והרגיז אותי
הוא הסתכל עליי וחייך והתקדם אליי עוד צעד ועוד אחד ועוד אחד ואני הולך אחורה עם כל צעד שלו עד שנתקעתי בעץ והוא חסם אותי משני הכיוונים עם ידיו בכל צד של ראשי
ושוב אותו החיוך שאני שונא כלכך אתם לא תבינו על מה אני מדבר כי לא ראיתם אותו אבל זה חיוך כזה כאילו הוא כבר ניצח מזמן וכל ההתנגדות הזאת סתם לשווא
" טוב ככה נסיכה כמו שאמרתי בכיתה תשכחי מיזה כי את שלי וזהו נגמר הסיפור"
הוא אמר והוריד את ראשו כדי להסתכל עליי בגובה העיניים, לפחות זה מה שאני חושב שהייתה הכוונה
"אתה חיי בסרטים קשים אתה שומע!? אני לא שייך לאף אחד ואז בשביל שתבין את זה-"
וכן בדיוק כמו שאתם חושבים... בעטתי בו הישר בין הרגליים כאילו הרגל שלי הייתה גומי שמתחו ושיחררו נתתי בעיטה חזקה כלכך שהוא נפל על הרצפה ונאנק בכאב
הלכתי לחבר שלו והוא הסתכל עליי במבט מסוקרן מאוד
לא הייתה לי סבלנות לכל הקרב מבטים הזה ופשוט אמרתי ישר ולעניין
" אם אתה לא רוצה גם אחת כזאת שחרר את חבר שלי ואל תעקוב אחרינו"
אמרתי בביטחון וראיתי את נואה מסתכל עליי כאילו הוא הולך להציע לי נישואים ממש פה
החבר הזה שלו שיחרר את נואה בלי יותר מדי בעיות ונואה ישר בא לעמוד לידי ולפני שעברנו אותו הסתכלתי עוד פעם על הג'אנגקוק הזה רק כדי לגלות שהוא כבר לא היה שם
לא עיניין אותי בכלל כל זה ופשוט לקחתי את היד של נואה אך לפני שהתחלנו ללכת הסתכלתי לעבר החבר של ג'אנגקוק שהחניק צחוק
הסתכלתי עליו בשאלה והוא רק חייך וקד לי קידה
" נעים להכיר אותך קים טאהיונג אתה מאוד... מעניין, השם שלי הוא ג'אנג הוסוק אבל אתה ספציפית יכול לקרוא לי הובי כמו שאר החברים שלי, אני לא יודע למה אבל אני מחבב אותך שיהיה לי יום נעים"
הוא קד שוב והסתובב ללכת אך נעצר והסתובב אלינו שוב
" אה וגם לחמודי הזה שלידך נואה נכון? אני מקווה לפגוש אותך שוב קיוטי"
אמר ציחקק ונעלם כאילו לא היה
' היום הזה רישמית לא יכול להיות מוזר יותר '
נואה הסתכל עליי בפחד ואני רק צחקתי עליו בזמן שהלכנו לכל השיעורים האחרים שלנו וככה היום עבר.-
-
-
-
-
הגעתי הביתה והלכתי ישר לישון כי הייתי גמור מכל ה... כן אתם יודעים מה
התעוררתי ב3 לפנות בוקר לאור הירח שנכנס דרך החלון שלי
הסתכלתי מבד לחלון ולפתע היה נדמה לי שראיתי משהו זז בין העצים
התמקדתי יותר בעצים וראיתי משהו יוצא מתוך היער לכיוון הבית שלי
הסתכלתי קצת יותר וכמעט קפצתי מאושר! זה האייל הזה
רצתי במורד המדרגות נזהר לא להעיר את ג'ן בטעות ויצא מהבית אל האייל שהתקדם אליו והניח את ראשו על כתפי כמו אומר שלום
ליטפתי אותו בצוואר וראיתי אותו מתחיל ללכת אל תוך היער אבל לפני שנכנס אליו הסתובב שהסתכל עליי והיטה את ראשו לצד כאילו שואל אם אני בא או מתכוון להמשיך לעמוד שם כמו אידיוט
אתם בטח חושבים לעצמכם מי לעזזל המטורף שילך אחרי פאקינג אייל אל תוך היער אבל נחשו מה... אני המטורף הזה
ונכנסתי ליער אחריו כשהגעתי לאותו המקום שבוא אני והאייל נפגשנו לראשונה שמעתי שוב את אותו הכל מאותו היום בראש שלי
' התגעגעתי אליך טאהיונגי שלי '-
-
-
-
-
-
*בינתיים במקום אחר*
???1- " אתה בטוח"
הוא שאל עם ספק בקולו
???2- " 100% הוא לא יודע מכלום וככה בדיוק אני רוצה שזה יישאר "
הוא אמר עם ביטחון ותקיפות
אך השני בכל זאת ניסה שוב
???1- " אתה מבין שאתה מסכן אותו נכון? הם יגיעו אליו לא משנה כמה תסתיר אותו! הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות בשבילו הוא לספר לו את האמת ולאמן אותו כדי שיוכל להגן על עצמו"
לא ויתר
???2-" אין בזה שום צורך יש לי אנשים ששומרים עליו 24/7 אז הכל בשליטה אני מעריך את הדאגה אך מה יעלה בגורלו ואיך יחייה את חייו זו החלטה שלי!"
???1-" אני מבין אני אני בכל זאת אומר לך שאתה עושה טעות
???2-" את זה ניתן לגורל להחליט"-
-
-
-
-
-
-
-
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
טוב זהו זה חברה זה היה פרק מעניין מאוד ואני בטוחה שיש לכם שאלות... תצטרכו לחכות עם זה עד הפעם הבאה (באמת מבטיחה שהפעם יצא פרק יותר מהר ממה שהיה עד עכשיו)
ההצצה היא בעצם הקטע האחרון אז תהנו אני הולכת לישון כי יש לי עבודה מחר
לילה טוב מתוקים💖💖
YOU ARE READING
(KooKv)דם סגול
Fanfictionישבנו בכיתה משועממים כרגיל והיא עוד פעם באה ונמרחת עליי... זה מגעיל! "אופה אפשר ללכת אליך היום???" היא שאלה ונסתה להראות חמודה אבל קרה לגמרי ההפך "תגידי כמה פעמים אני צריך להעיף אותך ממני בלי שתחזרי כל פעם מחדש אה?!?!" "אבל אופה אתה החבר שלי ואני רו...