(KooKv)דם סגול

פרק 14

כיסיתי אותו עם השמיכה אחרי ששמתי לו את אחת החולצות הלבנות שלי... היא הגיעה לו עד לאמצע הירך מרוב שהייתה גדולה והוא היה נראה כזה חמוד
נשכבתי לידו והצמדתי אותו אליי כשראשי בשקע צווארו והוא עם גבו אליי...

מעכשיו אתה שלי לנצח ואני לא אתן לך ללכת שוב!

הבטחתי לעצמי ונרדמתי איתו בזרועותיי.

.

.

.

.

.

.

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

שלום לכולם!!!
מקווה שכולכם בטוב אלא ימים לא פשוטים לאף אחד ויש המון אבודות וכאב
רוצה לשתף כאן ש5 חברים של אח שלי הגדול שהיו כמו בני בית אצלינו נפטרו במסיבה הנוראית הזאת בשבת השחורה כל אחד בדרך מזעזעת יותר והכאב באמת גדול...
אם יש כאן מישהו שרוצה לדבר או לפרוק אפשר לשלוח לי הודעה ולדבר אני זמינה תמיד!
אני מקווה שאם הפרק הזה אוכל לעזור קצת לכולם להסיח את דעתכם קצת מכל מה שקורה  ולגרום לכם להרגיש יותר טוב!
תהנו מהפרק♥️♥️♥️

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

נ.מ טאהיונג

פקחתי את העיניים שלי והדבר הראשון שפגשתי היה אופל כזה בחדר שלא היה שלי...
הסתכלתי על התקרה כמה רגעים לפני שהחלטתי שאני רוצה לקום וכן זאת לא הייתה ההחלטה הכי טובה שלי, ברגע שאפילו ניסיתי להתרומם כאב חד היכה לאורך כל עמוד השידרה שלי ובחזרה למטה והכריח אותי לחזור לשכב שוב.

החלטתי לנסות משהו שונה ולהתגלגל לקצה של המיטה ולהיעמד ובקושי הצלחתי ולא יכולתי להזדקף.
התחלתי לצלוע לכיוון דלת שאני ממש מקווה שמובילה למקלחת ופשוט נכנסתי פנימה.

הייתה בפנים מראה לכל אורך הקיר והמקלחת הייתה יפה אבל כל זה לא עניין אותי בכלל, הדבר היחידי שעניין אותי היה המראה שלי עכשיו...
הסתכלתי בריכוז על החולצה הלבנה שנפלה מהכתף שלי וחשפה סימנים אדומים ושריטות על הגוף שלי ומשהו בתוכי אמר לי שמה שיש מתחת לחולצה מפחיד עוד יותר, הסתכלתי על פניי וראיתי את זה, את הסימנים השחורים מתחת לעיניי, את הריקנות בתוכן ואת שפתיי שהיו נפוחות ופצועות.

דמעות נוצרו בעיניי והתחלתי לבכות בלי שליטה, רצון לשבור את המראה הזאת רדף אותי כי פשוט לא יכולתי להסתכל על עצמי.
הייתי מלוכלך ופצוע והכל בגללו 

צלעתי חזרה לחדר וחיפשתי את המכנסיים שלי כדי לברוח מהמקום הזה ולחזור הביתה 
'אלוהים ג'ן בטח מתחרפנת'

התכוונתי ללכת אבל אז הרגשתי שחסר לי משהו, אבל מה?

.

.

.

השרשרת!!!!

איפה היא איפה היא!?!?!