פרק 11

425 42 29
                                    

נ.מ ??????

הסתכלתי על הטרף שלי שוכב שם עם הילד הזה נתון לגמרי לרחמים שלי...

אולי הצלחת לברוח ממני פעם אחת ג'ימין אבל אני לא אתן לך אפילו לצאת לי משדה הראייה לשניה אז שלא תחשוב שזה יקרה עוד פעם... עכשיו שמאתי אותך לא אתן לך ללכת ואתה תהיה שלי לתמיד!

.

.

.

.

.

.

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

היי! מה שלומכם!? 
טוב הייתה היום מתכונת בספרות אבל הלך מעולה ואני במצב רוח טוב אז אני כותבת לכם שוב!!!!
עצרנו ממש במתח לא ככה?

בואו נראה לאן זה הולך....

נ.ב 
מצטערת על השגיאות אני כותבת ממש מהר ואין לי ככ זמן לעבור על הכל ולתקן אני מקווה שזה לא ככ חמור ואתם כן מצליחים להבין מה כתבתי

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

נ.מ ג'אנגקוק

נשארנו כולנו לבד בקפיטריה ונאמג'ון היה אדום מרוב כעס

" תגידו לי מה עובר עליכם!?!?! יונגי כמעט נושך מישהו הוסוק ואתה אובססיביים לשני ילדים!
אני צריך להזכיר לכם בני כמה אנחנו!? זה ממש לא הזמן להתעסק בשטויות כמו בני אדם אז תפסיקו עם זה! "

אוקי אני מבין למה הוא כועס אבל זה ממש לא אומר שאני אפסיק לראות את הפרינסס שלי

" היי נאמ תקשיב אני לא יודע מה בדיוק קורה כאן בדיוק כמוך אני רק יודע שמאז שהרחתי את הדם של הילד אני לא יכול להתרחק ממנו גם אם אני ממש מנסה גם אני לא מבין מה הולך כאן כי אתה יודע בדיוק כמוני שאף פעם לא התעניינתי בבני אנוש לשום עיניין שהוא לא אוכל... אבל אני באמת לא יודע מה קורה "

הוסוק הסכים איתי ואז נאמג'ון הסתכל לעבר יונגי שעכשיו נכנס דרך הדלת מה' יודע איפה (קריצה קריצה)

" ומה יש לך לומר להגנתך על זה שכמעט נשכת בן אדם שהיה בהכרה מלאה ובמקום ציבורי שבו כל אחד יכול לראות אותך!? "

יונגי הסתכל עליו בחוסר עיניין והתיישב על השולחן עם ניבים עדיין שלופים... כנראה הוא עוד לא מעכל את מה שקרה עם הגמד...

" אני לא יכול ספר לך כלום עדיין הדבר היחידי שאתה יכול לדעת הוא שהילד הזה שלי עוד מלפני ככ הרבה זמן..."

עכשיו היה תורי לשאול שאלות...

" למה אתה מתכוון? "

" הוא מיועד לי..."

הוא אמר בקצרה והעיניים של כולנו נפערו....

" מה!? "

אמרנו כולנו ביחד

 (KooKv)דם סגולWhere stories live. Discover now