בואו נגיד שלמרינט יש מחברת מיוחדת. המחברת הזאת מלאה בציורים של הבית העתידי שלה, של אדריאן בתור מבוגר מתעסק במספר מקצועות, של החתונה של מרינט ואדריאן והכי חשוב, הילדים העתידיים שלהם.
בואו נגיד שמרינט בטעות הביאה את המחברת הזאת לבית הספר במקום את המחברת הרגילה שלה. בואו נגיד שהיא בטעות הפילה את המחברת הזאת בזמן שרצה אל מחוץ לבית הספר בכדי להיפגש עם גברת שאמאק בשביל לשמור על מנון.
בואו נגיד שאדריאן היה בסביבה ולקח את המחברת.
הוא לא הצליח לקרוא לה לפני שהיא ברחה, אז הוא שמר עליה, והחליט שיחזיר לה אותה מחר. הוא נכנס למכונית ונסע הביתה.
אבל כמובן שהוא חתול, סקרן כמו תמיד. לא יזיק להציץ, נכון? חוץ מזה, מרינט היא מעצבת כל כך מוכשרת, אולי הוא יוכל להגיד מילה טובה לאבא שלו.
הוא לא ציפה לראות את שמלת החתונה על העמוד הראשון, דיוקן-עצמי שלה בגולגול עם תחרה לבנה מדהימה. זה מדהים. זה ריגש אותו, היא כבר מדמיינת את עצמה בחתונה שלה, החיוך הרך שלה כשהיא עומדת מול בעלה לעתיד.
הוא העביר לעמוד הבא. ולחייו האדימו.
מסתבר שבעלה לעתיד היה הוא.
שם הוא היה, בחליפת בז' שטופת שמש ומבריקה, ובחיוך גדול, שיניו מבצבצות. שיערו מבולגן והעניבה שלו קצת רפויה, והדיוק עם הפרטים הקטנים הפתיע אותו. שהיא לא ציפתה שהוא יהיה מושלם. שהיא לא רצתה שהוא יהיה מושלם.
ליבו פעם חזק בחזהו, והוא העביר לעמוד הבא.
זה הוא בחלוק מעבדה, עומד ליד איזו מכונה מסובכת שמרינט בטח חיפשה תמונות בשביל לצייר אותה. לצידו נמצאת המילה "פיזיקאי".
הוא העביר שוב לעמוד הבא.
זה הוא בחליפה פשוטה, לובש עניבה, עומד מול לוח ומדבר אל קבוצת תלמידים. לצד הציור הזה כתובה המילה "פרופסור".
הוא העביר עמוד פעם נוספת.
זה הוא בחליפת סייף, עומד בראש פודיום. בידו האחת הוא מחזיק מדליה נוצצת, הכרוכה סביב צווארו, כשחיוך על פניו. בידו השנייה, הוא מחזיק קסדה שהצמיד לגופו. "סייף." הוא לא היה צריך לקרוא את המילה בכדי לנחש הפעם.
הוא העביר לפחות חמישה עשר עמודים, בכל אחד מהם הוא נמצא, מתמקד בעיסוק אחר, עיסוקים שקשורים לאחד מתחביביו או לנושאים שאהב, אפילו דברים שהתעניין בהם רק פעם בכמה זמן. הוא כמעט צחק כשראה את עצמו כרקדן קרח. הוא לא ישקר, הוא כן אהב החלקה על הקרח, אבל ברצינות?
העמוד האחרון השאיר אותו עם דמעות.
זה הוא, שוכב בנוחות על ספה, שני ילדים קטנים מתחת לכל זרוע שלו, וילדה קטנה מכונסת באמצע חזהו. כל ארבעת האנשים בתמונה היו רדומים מול הטלוויזיה. "אבא שנשאר בבית" נכתב ליד הציור הזה.
הוא נחנק על יבבה. הנהג שלו הסתכל עליו דרך המראה בדאגה, וראה שעל פניו הופיע חיוך. אז אלה דמעות של שמחה.
העמוד הבא הראה את שלושת הילדים ביחד. החיוך שלו גדל כשהסתכל על שמות המשפחה שלהם.
הוגו דופן-צ'אנג-אגרסט
לואיס דופן-צ'אנג-אגרסט
עיניו נעצרו על שמה של הילדה, וליבו נעצר.
אמילי "אמה" דופן-צ'אנג-אגרסט.
הוא בהה, ובהה, ובהה. ואז הוא סגר את המחברת, הביא אותה אל חזהו, כמעט פחד לשחרר אותה. הוא הביט אל מחוץ לחלון וראה את האחוזה. מסתבר שהם היו כאן במשך כמה זמן.
הוא רץ אל חדרו, נעל את הדלת, ולא יצא עד שהוא זכר כל אחד מהעמודים במחברת. לא היה לו אכפת מה יהיו התוצאות.
הוא אכל את ארוחת הערב שלו באותו הלילה בחלימה בהקיץ. גבריאל אפילו ירד לאכול איתו, כשנטלי שהייתה מודאגת יידעה אותו על התנהגותו המוזרה של בנו. אדריאן בקושי שם לב לנוכחותו, התרכז לחלוטין במחשבותיו, חייך בזמן שהוא ריחף בשלווה על ענן. שום דבר שאמרו לו לא הפריע לו.
הוא דמיין את חייו עם מרינט. אותה בגולגול יפה ומקצועי, בחיוך מבויש ואוהב, לבושה בזמן שהיא עושה את דרכה אל המשרד בתור מעצבת אופנה. אותו בלבוש נוח בזמן שהוא מכין ארוחת בוקר למשפחה של חמישה, מנשק את לחייהם של שלושת ילדיו ואת שפתיה של אישתו. אותו עוזר לילדיו להתלבש, לצחצח את השיניים, ולוקח אותם לבית הספר. מטפל באוגר שיש להם בבית, בגלל שדי בטוח שיהיה להם אוגר, הוא בטוח בזה. הוא יביא ארוחת צהריים ביתית לאישתו בעבודתה, והיא תעזוב את הכל בשביל לאכול איתו בגלל שזה סוג הבן-אדם שהיא— קשובה... אוהבת...
יפה, מוחו מסר לו. החיוך שלה, האישיות שלה, העבודה שלה. הכל פשוט מדהים. הוא אפילו לא העמיד פנים שהוא לא הסכים. מרינט תכננה חיים שלמים סביבו. היא ידעה מה היא רוצה. מקומה בתור מעצבת אופנה לא ישתנה, גם לא שמלת החתונה שלה. אבל היא השאירה את החלק שלו בחיים כל כך פתוח. כל אופציה מתמקדת סביב משהו שהוא בטח ירצה לעשות בעתיד. כל האפשרויות שיכול היה לבחור מהן, שמות הילדים שלו, המקום בו יגורו, שמות המשפחה, וכו' וכו'.
הוא טמן את פניו בכרית שלו ובעט ברגליו, מחשבותיו עברו פעם נוספת לשם הילדה, אמילי "אמה" דופן-צ'אנג-אגרסט. היא רוצה לקרוא לבתם לעתיד על שם אמא שלו.
הוא נרדם מהבכי שלו באותו הלילה, אבל הפעם אלה היו דמעות של שמחה.
הוא התעורר בבוקר למחרת עם משימה יחידה במוחו.
'אני הולך להתחתן עם הילדה הזאת!'
YOU ARE READING
להתחתן עם הילדה הזאת
Fantasíaבואו נגיד שלמרינט יש מחברת מיוחדת. המחברת הזאת מלאה בציורים של הבית העתידי שלהם, של אדריאן בתור מבוגר מתעסק במספר מקצועות, של החתונה של מרינט ואדריאן והכי חשוב, הילדים העתידיים שלהם. בואו נגיד שאדריאן מצא את המחברת הזאת. סדרת וואן-שוטים שנכתבה על יד...
