חלק 7: טום צודק (הפעם)

496 33 11
                                    

טום זפזפ בערוצי הטלוויזיה בזמן שסבין ומרינט היו במטבח והכינו ארוחת ערב מיוחדת. יום-האב הגיע, ובזמן שהן היו עסוקות מדי בארגון המאפייה בשביל משהו באמת מיוחד היום, הוא העריך מאוד את שתי הבנות האהובות עליו שהכינו בשבילו ארוחת ערב.

הוא לא יכול היה לעצור את החיוך שהתפרש על פניו. אהבתו לאישתו ולבתו הייתה אין סופית, ויש לו מזל שהוא קיבל את אותה אהבה בכל יום.

הוא העביר ערוץ ומיד אחריו לערוץ נוסף, אבל חזר במהירות בשביל לעכל את מה— או יותר נכון, את מי— שהופיע בערוץ לפני. הוא העביר בחזרה לערוץ בשביל לראות על המסך חבר לכיתה של בתו, אדריאן אגרסט, שישב על כורסא אדומה, וחייך בראיון.

הוא כמעט קרא למרינט, אבל נזכר במהירות שהיא וסבין היו ממש רציניות כשאמרו לו לא להפריע להן בזמן שהן אופות. הסכין שהייתה בידה של אישתו חידדה את הזיכרון אפילו יותר.

אז במקום, הוא התרווח על הספה והגביר את הווליום.

"אז," המראיינת אמרה. "עכשיו כשכל השאלות המקצועיות מאחורינו, בוא נתחיל עם הדברים היותר מעניינים, מה אתה אומר?"

אדריאן צחק, למרות שהחוש האבהי של טום מסר לו שזה היה צחוק מזויף. כמובן שהוא לא יכול היה להאשים אותו, הוא בעצמו לא כל כך הסתדר עם שידורים חיים בטלוויזיה.

"אני לא רואה למה לא!"

"בסדר! בהיותך דוגמן מפורסם, יש לא מעט נערות – ואפילו נערים – שמתחרים על תשומת הלב שלך. אז, מה שפריז רוצה לדעת," המראיינת עצרה, בטח בשביל ליצור דרמטיות. "האם אתה, אדריאן אגרסט, מאוהב?"

א-הא!

טום נשען קדימה בהתרגשות, נזכר בכל התמונות של הנער שיש למרינט בחדרה. ברור, זה לא כל כך עבד עם החתול השחור, אבל גיבור-העל הזה לא היה היחיד בו מרינט הייתה מאוהבת! אולי הפעם המזל יהיה לצידם!

באופן בלתי צפוי, לחייו של אדריאן האדימו והחיוך שלו התהפך. זו הייתה הבעה שטום לא חשב שאי פעם ראה, לא מהאדם עצמו, בטלוויזיה, ולא מאחת התמונות שיש לבתו.

"טוב, אני מניח שאפשר להגיד את זה," אדריאן ענה.

המראיינת, שציפתה לתגובה דומה לכל התגובות שהנער אגרסט נתן בעבר, התרגשה להמשיך, כמו גם כמובן, טום, אבל מסיבה אחרת.

"הו, כמה מרגש! בבקשה, ספר לנו על הנערה או על הנער, המעריצים שלך מתים לדעת!"

"טוב, אני לא יכול להגיד כל כך," אדריאן הגיב. "יש כמה חוקים שאני צריך לעקוב אחריהם, אחרי הכל, ואני לא רוצה שהם אה... יגלו. לפחות בינתיים."

"אה, אז זו אהבה סודית?"

"כן, בדיוק!" אדריאן צחק. "האדם הזה, אני... טוב, אם אני כן, אני חיבבתי אותם במשך הרבה זמן, אבל לא שמתי לב לזה עד לאחרונה. הם מאוד יצירתיים ואדיבים, ויש להם כל מיני מוזרויות קטנות כאלה ששמתי לב אליהן קודם, אבל מעולם לא באמת ידעתי למה כל כך הוקסמתי מהן."

זו חייבת להיות מרינט! טום היה בטוח בזה! ברור, הנער לא נתן מספיק פרטים בשביל שממש יוכל להצביע על העובדה שזו הייתה מרינט, אבל כל הדברים שהוא כן אמר, ממש התאימו לבת היקרה שלו!

"ארוחת הערב תהיה מוכנה בעוד עשרים דקות, אבא," מרינט קראה מהמטבח.

"קחי את הזמן, מתוקה," טום קרא אליה בחזרה. "אני לא רוצה שתיפצעי!"

"אוח, אני יודעת, אני לא כזאת מגושמת!"

טום צחקק והחזיר את תשומת ליבו אל הראיון.

"—לגביהם?"

"טוב," אדריאן אמר, שקוע במחשבותיו. לעזאזל, טום פספס את השאלה! "יכולות ההנהגה שלהם הן בטוח אחד מהם. ואה... אני לא בטוח איך לקרוא לתכונה הזאת, אבל הם מאוד טובים בתכנון, ואני ממש מעריץ את זה."

לחייו של אדריאן האדימו קצת יותר.

"והם גם... פשוט מאוד חמודים. מכל כך הרבה סיבות שאני מובך מדי בכדי לומר בשידור חי בטלוויזיה."

המראיינת צחקה וטום גיחך.

זו הייתה חייבת להיות מרינט!

"שאלה אחרונה לגבי חיי האהבה שלך ואז נמשיך הלאה! אילו תכונות פיזיות אתה הכי אוהב בהם?"

"העיניים שלהם," אדריאן ענה באופן מידי. "אני יודע שזה נשמע כמו קלישאה, תאמיני לי, אבל אני פשוט... לפעמים, כשהעיניים שלנו נפגשות, המוח שלי פשוט מתנתק. אפילו אם אני באמצע משפט. זה כאילו אני בוהה באוקיינוס זוהר, אין-סופי; הן עוצרות את הנשימה שלי."

"אה," המראיינת אמרה וחייכה בהתגרות בזמן שנשענה קדימה. "אולי זו הסיבה שהצבע האהוב עליך השתנה לכחול?"

אדריאן נראה מופתע, ובמהירות הסתכל לעבר משהו— או מישהו— מחוץ למסך.

"למרות שהצבע הכחול היה אהוב עליי במשך כמה זמן, לא?"

"כן, מאז שהתחלת ללכת לבית הספר עם תלמידים אחרים."

אדריאן הסמיק כשההבנה הכתה בו, שוב הביט על משהו מחוץ למסך.

עיניים כחולות, כישרון הנהגה, טובה בתכנון... יצירתית, אדיבה עם לא מעט מוזרויות...

על פניו של טום התפרש חיוך רחב, ואז הוא החליף את הערוץ, לאותו אחד שבו שודר פרק מאנימת-גיבורי-העל האהובה על מרינט. אין סיכוי שטעה הפעם. הבת היקרה שלו לכדה את ליבו של האהבה ארוכת הטווח שלה, והוא לא יכול היה להיות יותר גאה מכרגע.

"יום-האב שמח, אבא! השולחן מוכן עכשיו, בדיוק סיימנו!"

הוא נעמד והלך לבלות את הערב עם משפחתו, וציפה בכיליון עיניים לעתיד מזהיר ומאושר.

'מאפיית דופן-אגרסט' נשמע כמו שם טוב, לא?

להתחתן עם הילדה הזאתWhere stories live. Discover now