היו הרבה דברים שהוא ציפה למצוא כשהוא חיפש בחדר של אדריאן באותו הלילה. איזה ספר טוב, מגזינים מלוכלכים, אלוהים, אפילו סמים היו אפשרות, בהתחשב בדרך המוזרה שאדריאן התנהג במהלך ארוחת הערב.
הוא לא ציפה למצוא איזו מחברת שנערה הכינה, שבתוכה היא מפנטזת על איזה עתיד שהיא תוכל לחיות עם אדריאן.
בהתחלה, הוא לא התרשם. למעשה הוא הוטרד, בזה את מי שזו לא תהיה שחשבה שהיא ראויה לחלוק עתיד עם אדריאן. אבל הוא הודה שהעלמה דופן-צ'אנג הייתה אחת הבנות היותר ראויות לחיים עם בנו, מאחר והיא מעצבת כל כך מוכשרת. שמלת החתונה שלה, הדוגמא הבולטת, הוא לא יכול היה שלא להחמיא עליה, במיוחד כשזו עבודה של נערה.
מדפדף בין העמודים, הוא לא הבין למה אדריאן נראה כאילו הוא נמצא ברקיע השביעי ומוסח מהשרבוטים המטופשים האלה. הם לא התמקדו במושלמות שלו, והעיצובים למקצועות העתידיים לא היו בדיוק משהו שאפשר היה להתגאות בו.
הוא הבין ברגע שראה את שלושת הילדים.
הוא הבין ברגע שראה שהילדה דומה כל כך לאישתו.
הוא הבין ברגע שראה שהילדה נקראה על שם אישתו.
הוא עבר לעמוד הראשון, עכשיו מתוך נקודת מבט חדשה, הוא עבר עמוד עמוד פעם נוספת, מנגב את דמעותיו. אלו לא היו פנטזיות של איזו ילדה. זה היה עתיד.
שלושת הילדים האלה היו הנכדים העתידיים שלו.
חליפת החתונה הזאת הייתה החליפה שהבן שלו הולך ללבוש כשהוא יתחתן.
הנערה הזאת, מרינט דופן-צ'אנג... היא הייתה כלתו לעתיד.
בעדינות, הוא הניח את המחברת על שולחנו של אדריאן, ואז עזב. הוא הבין עכשיו את המבט שהיה על פניו של אדריאן, חש כאילו הוא עצמו מרגיש את אותם הרגשות. כשראשו מלא בכותנה ורגליו הולכות על העננים.
הוא התעורר בבוקר למחרת, נחוש בדעתו להגן על העתיד הזה שהיה ברור שבנו חלם עליו.
הוא לא הראה את זה, לא בהתחלה. אדריאן נראה בסדר, מחזר אחר הנערה בזמנו החופשי, לא שהוא היה צריך לעשות זאת בהתחשב במחברת שהיא הכינה. זה היה ברור ששני הנערים התקרבו יותר ויותר זה לזו, וזה היה רק עניין של זמן לפני שהם ייקחו את הצעד הראשון שלהם לכיוון העתיד המשותף שלהם.
אבל אז, הוא הופיע.
הם לא דיברו במשך הרבה זמן. הסרטון היה באורך שלוש דקות, ומתוך שלוש הדקות האלה, השניים דיברו רק לכמה שניות. אבל הם דיברו ביניהם, ואת זה... את זה הוא לא יכול היה להרשות.
"אה, מרינט, נסיכה יקרה שלי, לא היית צריכה!"
החיוך המעצבן של החתול השחור דרך מסך המחשב, כשהוא לוקח את המקל שלו מידה של מרינט. הנערה גלגלה את עיניה, אבל חייכה בתגובה, מה שגרם לזעמו של גבריאל לבעור.
"הו, אביר נאה, מה היית עושה בלעדיי?"
החתול השחור צחק. "הייתי נלחם בלי כלי נשק, אני מניח. תישארי מחוץ לצרות, נסיכה, יש לי נבל-על להביס."
איך החתול המטופש הזה העז לפלרטט עם כלתו לעתיד?! עם אישתו העתידית של אדריאן! אם זה היה בצחוק או לא, הוא לא יכול היה לסלוח על זה! זו התקפה אישית נגד משפחתו! הוא לא ייתן לזה לקרות!
בקרבות האחרונים שלהם, הוא הורה לנבלים שהוא שלח אליהם לתקוף את החתול השחור. רק לאחר מכן הוא שם לב שהוא לא ביקש את המופלאים שלהם במשך כמה זמן, אבל זה בסדר, מאחר שהנקודה כבר הובהרה בכל מקום. כל פריז יודעת בדיוק מה הוא רוצה, נכון?
חוץ מזה, עם כמה שהוא אוהב את אישתו, עדיין יש לו את הזמן להחזיר אותה. אבל אין לו זמן לאפשר לחתול המטופש הזה לגנוב את ליבה של כלתו לעתיד! הוא פשוט היה חייב לעצור את החתול הזה כמה שיותר מהר! בשביל המשפחה שלו! בשביל אדריאן!
בשביל הנכדה העתידית שלו!
(...ממ. בטח לא כדאי לו לבחור נכד או נכדה אהובים, עכשיו כשהוא חשב על זה. זה לא מתאים לאגרסט. למזלו, יש לו זמן לעבוד על זה.)
חודש לאחר מכן, נראה היה שהחתול השחור סוף סוף למד את הלקח, אז הוא הפחית את המתקפות הישירות. החתול כבר לא חיפש את מרינט, כבר לא קרא לה בשמות חיבה, וכבר לא פלירטט איתה. ובמשך הזמן הזה, אדריאן המשיך להתקרב יותר ויותר לנערה. (למרות שהוא באמת נראה דיי עייף. הוא ווידא שהלימודים הסתיימו לפני שהוא שלח עוד אקומה נוסף – גבריאל לא רצה לגרום לאדריאן לפספס חומר לימודי.)
ברגע שהחודש המלא בנבלי-על הסתיים, הוא אירח תחרות נוספת למעצבים הצעירים של פריז, כשהוא ידע היטב שהעלמה דופן-צ'אנג הייתה נרשמת אליה. בגלל שהכיר את עבודתה המרשימה, הוא ציפה ממנה להיות בחמישיית הגמר.
הוא כבר בחר את הדוגמן שהיא תעבוד איתו ברגע שתנצח בתחרות. אדריאן יודה לו אחר כך, זה בטוח.
ב'אחר כך', הוא מתכוון ליום החתונה שלהם, כמובן.
~כמה שנים לאחר מכן~
"היי, אדריאן?"
"כן?"
"אתה לא חושב שזה קצת מוזר שנבלי-על לא תוקפים אותנו כמו בעבר?"
גבריאל, שישב איתם לארוחת הערב נחנק מהתה ששתה.
"אה! אבא, אתה בסדר?!"
YOU ARE READING
להתחתן עם הילדה הזאת
Fantasyבואו נגיד שלמרינט יש מחברת מיוחדת. המחברת הזאת מלאה בציורים של הבית העתידי שלהם, של אדריאן בתור מבוגר מתעסק במספר מקצועות, של החתונה של מרינט ואדריאן והכי חשוב, הילדים העתידיים שלהם. בואו נגיד שאדריאן מצא את המחברת הזאת. סדרת וואן-שוטים שנכתבה על יד...
