לא כמו כולן

פרק 2 - השיר

-נקודת מבטה של מונה-

הגעתי הביתה, ולא יכולתי שלא לחשוב על ג'סטין.... ועל מה שרינה אמרה לי עליו. הוא באמת עם דיקסי??? אבל היא כזאת מרושעת!
פתחתי את מחברת השירים שלי, שמתי את האוזניות והרגשתי את הקצב.
המילים פשוט נכתבו מעצמן.
לא יכולתי לעצור את עצמי וגם שירבטתי לבבות גדולים בכל מיני דפים במחברת וכתבתי "ג'סטין בייבל" בתוכם. אני יודעת שזה טיפשי אבל הוא כל כך...חלומי.

~~~~

אחרי שיעור היסטוריה, הלכתי ללוקר שלי. הוצאתי את מחברת השירים שלי ופתאום הבחנתי ביישות אפלה מאחוריי.
״מה זה מונה???? את כותבת שירים????? חהחהחהחהחהחה! אולי תביאי לי להציץ מה כתוב??״
״לאלאאאא זה שלי אל תקחו לי את זה זה פרטייי״.
״שיקסי תביאי לי את זה! קוד רעאר!"
שיקסי הסתערה עליי במהירות שאינה אנושית, לקחה לי את מחברתי והתחילה לקרוא:

שיערו זהוב כחול הים
כשהשמש פוגעת בו בדיוק בשעה הנכונה.
עיניו התכולות כגלים
נוצצות כמו הכוכבים.
ולבי עומד בתוך לב הסערה,
מחכה לך ורק לך.
והנני עומדת שם וחושבת
האם אי פעם תגיע?״

כולם צחקו. הרגשתי את פני בוערות מבושה. חטפתי את המחברת ודף ממנה נקרע ונשאר על הרצפה.
״שיקסי אני לא מאמינה שעשית לי את זה!!!!״
יצאתי מהכיתה ושמעתי את רינה צועקת: ״דיקסי את פשוט מרשעת מרושעת!״. היא יצאה מהכיתה גם.
התחלתי לבכות ורצתי לשירותים. ראיתי בזווית העין את הצל של רינה עוקב אחריי.
נכנסתי לתוך תא השירותים.
"את בסדר??" רינה שאלה.
"לא. ממש לא! עזבי אותי רינה".
"אני לא אעזוב עד שתהיי בסדר!"
"אז אני אעזוב" אמרתי ויצאתי מהתא. רצתי לכיוון שער בית ספר ורינה אחריי, אך למזלי היא לא מצאה אותי. רק רציתי להיות לבד.

-נקודת מבטה של שיקסי-

הדף של מונה מאוד סיקרן אותי. הושטתי יד לעברו , אבל לפתע דיקסי חטפה אותו לפני שהספקתי להגיע אליו. "מה זה שיקסי?" היא שאלה.
"אני לא יודעת" עניתי.
דיקסי הסתכלה במבט בוחן על הדף ואמרה "או מיי גאדדדדד!!! מונה מאוהבת בג'סטין בייבל! אני הולכת להתנקם בה על זה שהיא מאוהבת בחבר דובון בונבון שלי!"
"כן" אמרתי. "יחד נצליח להפיל אותה לקרשים!"

————
היי אנשים
אל תשכחו לאהוב את ג׳סטין ולשתות מים🙌🏻