book store-Larry

what is your name beautiful

📚  LOUIS

קפה היה מוחזק ביידי כשאני הולך לצידו של ליאם ברחוב הצר,

אחרי המריבה שהייתה לנו הבוקר, השקט בנינו היה מותח ולא נעים, אך תמיד יצאנו מהדירה ביחד, הוא מלווה אותי לעבודה וממשיך חמש דקות הליכה אל העבודה שלו.

נעלינו פוגעות במדרכה היה הרעש היחיד ברחוב בשעות הבוקר כאלה, וזה גרם לשקט בנינו להיות יותר מותח משכבר הוא,

כשהגענו אל חנות הספרים שאני עובד בה, הוא נעצר לצידי,

"לואי" מלמל, ראשו מוסט לעברי ועיניו אשמות,

"אני מצטער, על מה שצעקתי, זה לא היה נכון, אני כל כך מצטער" אמר בקול חנוק והשפיל מבט,

"ליאם"  נאנחתי, מרגיש את הדמעות עולות לעיניי,

"זה בסדר-"

"לא זה לא, אני יודע כמה הנושא הזה רגיש, הייתי מניאק חסר התחשבות" ליאם קטע אותי וחיוך עלה על פניי,

"אל תקרא לחבר הכי טוב שלי בשמות כאלה" גיכחתי וראשו קפץ, עיניו חיפשו את עיניי,

"אתה סולח לי ?" קולו היה בספק

"כן ליאם, הכל בסדר" חייכתי אליו חיוך קלוש, והוא הנהן,

"אתה טוב מידיי, אני שוב מצטער" המבט האשם לא עזב את עיניו עדיין,

"ליאם, הכל בסדר, יום טוב, נדבר" חייכתי ופניתי אל החנות הסגורה, מוציא את המפתח מכיסי ופותח את הדלת,

הסתובבתי אל ליאם והוא חייך, "יום טוב" אמר בהנהון והמשיך את הדרך אל העבודה שלו,

חייכתי לעצמי ונכנסתי אל החנות, מדליק את האור, ואת המזגן קודם, ואז מתחיל לסדר לקראת הפתיחה.

-

הייתי מאחורי הדלפק, הטלפון ביידי ואני גולל באינסטגרם שלי, נשאר רק שעתיים עד סוף היום המתיש הזה,

"סליחה ?" קול גברי הוציא את עיניי מהמסך והעלה אותן ללמעלה,

הרמתי את גבותיי בהפתעה אל הבחור הנאה שעמד מולי,

עיניו הירוקות נפקחו כשמבטנו נפגש והוא בחן אותי לרגע, והחזיר את עיניו הבהירות לעיניי,

"היי" מלמלתי, מסתכל אל הדלפק שהיה בנינו, מקמט את מצחי שלא היה שם שום ספר,

"איך אפשר לעזור ?" המשכתי והרמתי את מבטי, מרגיש את לחיי מתחממות כשראיתי שבהה בי,