פרק 2 ~ ארוחה מוזרה

57 7 0
                                    

"ארוחת ערב" צעקה אמא שלהן.

ג'יני כבר קפצה ממטתה וירדה לקומה הראשונה.

בלה קמה מהמיטה והחביאה את הפקפקן מתחת לקרש רופף מתחת למיטה.

היא ירדה את שלושת הקומות, וכשנכנסה לחדר האוכל, נמצא מולה מחזה מוזר.

רון ישב בשולחן האוכל וכבר התחיל לאכול. פניו היו מלאות ברוטב אדום. שבלה ניחשה שהיה רוטב עגבניות.

בצידו השני של השולחן יש פרסי עם חזה מובלט שעליו הייתה מוחזקת סיכה ובה היה כתוב "מדריך ראשי".

ג'יני ישבה ליד רון ופיטפטה עם פרד וג'ורג. בלה הניחה שהם מתכננים איתה עוד מתיחה.

אבא שלהם ישב וקרא בעיתון הנביא היומי.

ואמא שלהם הלכה הלוך בשוב מהמטבח וחזרה עם סירים וכלים לעבר שולחן האוכל.

בלה התיישבה.

"טוב" אמרה אמא שלהם בקול מורגז. "נדמה לי שהכל נמצא".

"חוץ מהביצה" אמר פרד בקול מתבדח.

"זאת בדיחה" אמר ג'ורג כשהביטה בהם בכעס.

הם התחילו לאכול.

"טוב" אמר פרסי וכולם הביטו בו. "בלה וג'יני מתחילות מחר את השנה הראשונה שלהן בהוגוורטס".

כולם הינהנו והמשיכו להביט בו.

"והשנה אני אהיה המדריך הראשי" אמר בגאווה, כולם עדיין הביטו בו. "ובהנחה ששתיהן יהיו בגריפינדור".

"ברור שהן היו בגריפינדור אלא איפה?" קטע אותו פרד ואמר את זה כמובן מאליו.

"פרד..." אמרה אמא שלהם.

"מה?" שאל פרד.

"כולנו בגריפינדור" אמר ג'ורג. "אם אחת מהן לא תהיה היא תהיה הכבשה השחורה במשפחה".

"אל תגיד את זה ככה ג'ורג..." אמרה אמא שלהן.

"בכל מקרה" אמר פרסי כדי לשנות את הנושא.

עכשיו כולם שוב הביטו בו.

"כשאנחנו בבית הספר, יש מצבים שבהן אני אח שלכן" הוא העביר את מבטו בין בלה לג'יני כדי לוודא שהן מקשיבות.

"ויש מצבים שבהן אני המדריך הראשי" אמר פרסי בקול מתנשא. "אתן חייבות להבין את זה" הוא הביט בכעס בפרד וג'ורג כשאמר את זה.

"אוקיי..." אמרה ג'יני.

"בטח" אמרה בלה בקול משועמם.

"אם כבר אנחנו בנושא, אתן מתרגשות?" שאל אבא שלהן.

"כן!" אמרה בלה בהתרגשות.

"לא יודעת..." אמרה ג'יני בדאגה.

"אל תדאגי ג'יני הכל יהיה בסדר" אמר פרד בהתלהבות.

"אבל מה אם אני לא אהיה בגריפינדור?" שאלה ג'יני בדאגה.

"אז מה?" שאל ג'ורג.

"אני לא רוצה להיות הכבשה השחורה של המשפחה..." אמרה ג'יני בדאגה.

"ג'יני... את לא תהיי הכבשה השחורה של המשפחה..." אמר פרד.

"זאת הייתה בדיחה..." אמר ג'ורג. "סוג של.." הוסיף.

"אל תדאגי חמודה" אמרה אמא שלהן.

"אז חוץ מהדאגות את מתרגשת?" שאל אבא שלהן.

"כן" אמרה ג'יני בצורה חצי מתרגשת.

אחרי שסיימו את הארוחה, היא וג'יני עלו להתארגן. לאחר מכן בלה נכנסה למיטתה ושקעה לשינה עמוקה.

כשהתעוררה הבית כולו היה כבר על הרגליים והשעון המעורר שלה צלצל בלי הפסקה, השעה הייתה 06:30 בבוקר. עוד תשע וחצי שעות היא תהיה בהוגוורטס.

היא קפצה ממיטתה. התארגנה, התלבשה וסיימה לסדר את התיקים והמזוודות.

לאחר מכן לקחה את כל התיקים והמזוודות וירדה למטה.

שהגיעה לקומה הראשונה נעצרה והרימה את מבטה.

כולם נעצרו והביטו בה.

"לא יכול להיות שאני היחידה שמוכנה..." אמרה בלה באנחה.

-

זה היה הפרק השני בסיפור "IT ISN'T LIKE IT SEEMS IT IS".

אני מקווה שאהבתם אותו ;)

אני אעלה את ההמשכים פעם ביומים.

אם יש לכם הערות תכתבו לי בתגובות, אני אשמח למשובים ;)

𝙸𝚝 𝚒𝚜𝚗𝚝 𝚕𝚒𝚔𝚎 𝚒𝚝 𝚜𝚎𝚎𝚖𝚜 𝚒𝚝 𝚒𝚜 ~ סיפור הארי פוטרWhere stories live. Discover now