הילדה שעמדה בפתח הייתה הילדה הכי מוזרה שבלה פגשה בחייה.
היה לה שיער בלונדיני בהיר שהיה כמעט בצבע לבן. היא לבשה חולצה כחולה ומעיל פרוותי ורוד וגדול למרות שהיה קיץ. שרשרת כחולה הייתה תלויה על צוורה ואליה הייתה מחוברת צנצנת מוזרה. הייתה לה טבעת בצורת עכביש ועגילי תות. וכדי לסיים את המראה היא לבשה נעליים גבוהות אדומות עם מלא שרוכים צבעוניים.
אחרי שסיימה לסקור את הילדה המוזרה הרימה בלה את מבטה וראתה שהילדה מסתכלת עליה.
"שלום" אמרה הילדה בקול צייצני, היא כחכחה בגרונה והוסיפה בקול הרגיל שלה. "אני לונה לבגוד".
לובגוד... איפה שמעתי את השם הזה? שאלה בלה את עצמה.
היא חזרה למציאות וראתה שלונה מסתכלת עליה, כאילו מצפה שבלה תגיד גם היא משהו.
"אה.. אני בלה, בלה וויזלי" אמרה בלה.
"נחמד להכיר אותך בלה וויזלי" אמרה לונה בחינניות.
בלה חייכה אליה והתיישבה.
לונה עדיין עמדה.
"כל שאר התאים מלאים וזה התא היחיד שיש בו מקום" אמרה לונה. "אז רציתי לדעת אם אני יכולה לשבת כאן?"
"בטח" אמרה בלה בחינניות.
לונה התיישבה.
"רגע" אמרה בלה ולונה הביטה בה. "אמרת שהשם משפחה שלך הוא לבגוד?".
"כן..?" אמרה לונה.
"יכול להיות שאבא שלך הוא הבעלים של עיתון הפקפקן?" שאלה בלה.
"כן, הוא הבעלים של העיתון" אמרה לונה בהתלהבות. "את קוראת אותו?"
"כן" אמרה בלה וחייכה לעבר לונה.
אולי היא יכולה להיות חברה טובה... חשבה לעצמה.
ביוק אז עברה ג'יני ליד התא שלהן וראתה את בלה עם לונה.
בלה הביטה בפתח וראתה את ג'יני.
ג'יני התעצבנה והלכה משם.
בלה הסיטה את מבטה מהפתח וראתה שלונה מסתכלת עליו.
"תגידי" שאלה לונה. "יש מצב שאתן אחיות? אתן ממש דומות".
"כן, האמת שאנחנו תאומות" אמרה בלה.
"באמת?" שאלה לונה. "אז למה היא לא יושבת לידך?".
"אהה... הייתה לנו מריבה לפני שיצאנו לרכבת ועכשיו היא כועסת עלי" אמרה בלה.
"אהה... טוב אם היא תמשיך לכעוס עלייך היא עוד תקבל לשלושי מוח" אמרה לונה.
"לשלושי מה?" שאלה בלה.
"חשבתי שאמרת שאת קוראת את העיתון של אבא שלי" אמרה לונה והשפילה את מבטה. "כתוב שם עליהם המון".
"אהה... טוב לא קראתי את פרסומים האחרונים, כי אמא שלי לא מרשה לי לקרוא אותם" אמרה בלה.
"אהה.. טוב, נשמע שאמא שלך לא ממש אוהבת את העיתון" אמרה לונה.
"כן, טוב היא אומרת שכל מה שכתוב שם זה קשקוש" אמרה בלה.
"טוב אז כנראה המוח שלה מלא בלשלושים" אמרה לונה וצחקה.
בלה צחקה יחד איתה.
"את יודעת" אמרה בלה. "את יכולה לספר לי בעצמך על הלשלושי מוח האלו".
החיוך שעלה על פניה של לונה הגיע מאוזן לאוזן.
"אני יכולה לתת לך גם את הפרסום האחרון" אמרה לונה. "יש לי אותו כאן".
לונה ניגשה לתיק שלה והוציאה גיליון של עיתון הפקפקן.
היא נתנה לבלה את הגיליון.
"תודה" אמרה בלה בהתלהבות.
"ברור, הרי אנחנו חברות עכשיו. נכון?" שאלה לונה.
"כן" אמרה בלה. "אנחנו חברות".
חיוך התפשט על פניה של בלה. היא עוד לא הגיעה להוגוורטס וכבר יש לה חברה.
בדיוק אז נפתחה דלת הקרון.
-
זה היה הפרק השישי בסיפור שלי.
אני מקווה שאהבתם אותו;)
אם יש לכם הערות תכתבו לי בתגובות, אני אשמח למשובים;)
אני אעלה את החלקים הבאים בסיפור פעם ביומים.
YOU ARE READING
𝙸𝚝 𝚒𝚜𝚗𝚝 𝚕𝚒𝚔𝚎 𝚒𝚝 𝚜𝚎𝚎𝚖𝚜 𝚒𝚝 𝚒𝚜 ~ סיפור הארי פוטר
Fantasyלבלה וויזלי יש סוד מסתורי.. אבל איך הכל התחיל? בלה וויזלי היא תלמידת שנה ראשונה בהוגוורטס, ובת למשפחת וויזלי. חייה של בלה נראים רגילים לעין, אבל לבלה יש סוד מסתורי.. והכל התחיל כשגילתה על יומנו של טום רידל, האדם שישנה את חייה.. אבל מה בדיוק קרה? (הס...
