נ.מ לואי
מכירים את ההרגשה הזו כשאתם קמים יום אחד עם הרגשה שהיום יהיה שונה? ההרגשה הזו שמאירה את הבוקר וגורמת לכם לקום ממש מוקדם מבלי ללחוץ על כפתור הנודניק בשעון המעורר וללכת לצחצח שיניים בלי להתלונן? ההרגשה הזו שאומרת לכם שהיום יקרה משהו מיוחד ואתם מצפים לזה כל היום? הבוקר קמתי עם ההרגשה הזו.
ירדתי מהר במדרגות ונשקתי ללחיה של אימי שעמדה על יד הכיריים "בוקר טוב מאמאו"
"בוקר טוב מון אמי" היא נשקה לרקתי והתיישבה ליידי בעוד שמילאתי את צלחתי בבגט וגבינות"בוקר טוב פאפא" אמרתי לאבי שנכנס למטבח והתיישב בכיסא לידי בזמן שהדליק את החדשות שבטלוויזיה."בוקר טוב לואי"
לוטי נכנסה למטבח עם שאריות איפור מרוחות על פניה וסט פיג'מה לא תואם, רדומה מעט הניחה את ראשה על השולחן ומלמלה משהו בקול מעומעם."מה אהובה?" שאלה אמי והביטה לכיוונה ממקומה ליד השולחן
"כואב לי הראש מאמאן" הרימה את ראשה והיה נדמה שגם הפעולה הקטנה הזו קשה לה.
"באיזו שעה חזרת אתמול שרלוט? שאל אבי בטון מעט כועס והסיט לכיוונה את מבטו "קצת אחרי חצות" ענתה בקול חלש. אבא ציקצק בלשונו בזמן שאמא קמה מהשולחן והביאה לה כוס מלאה במשקה אדום סמיך שהדיף ריח חריף על עגבניות.
"איו מה זה?" שאלה לוטי בגועל. "מיץ עגבניות" אמרה אמא ודחפה אליה את הכוס "להנגאוובר שלך".לוטי שתתה את כל הכוס במהירות ועיוותה את פניה, משמיעה קולות גועל "מארד (שיט בצרפתית ה.כ) זה הדבר הכי מגעיל שאי פעם שתיתי" גיחכתי מעט לעבר לוטי כשראיתי את מבטה הלא מרוצה של אימי כששמעה את הקללה הקטנה שיצאה מפיה והיא הביטה בי במבט מעוצבן לא לפני שגלגלה את עיניה בדרמתיות האופיינית לה, לפתע קפאה ובהתה באימה בנקודה לא ברורה מאחורי, פיה זז כאילו עומד לומר משהו אך שום קול לא בקע ממנו. עקבתי אחרי מבטה בחשש והגעתי לחלון, עליו עמדה תנשמת גדולה וצחורה, המחזיקה במקור שלה מעטפה גדולה.
"מ- מאמאו? פא- פ-פא?" הסבתי את תשומת ליבם לציפור הגדולה שעל עדן החלון מבלי לנתק את מבטי המהופנט מהציפור היפיפיה.
"דיו פארדון אלוהים ישמור" אמרה אמי והניחה את ידה על ליבה כאשר התנשמת נכנסה לשדה הראיה שלה ואבי פלט קללה עסיסית בצרפתית מתרומם במהירות, מחזיק במזלג ככלי נשק.הינשוף שמט את המכתב על שולחן האוכל והבטנו בו מעופף אל מחוץ לבית, הופך לנקודה קטנה עד שנעלם.
עדיין קפואים כשחלקנו מחזיקים כלי אוכל בתור כלי נשק הבטנו במכתב תוהים בשקט למי הוא מיועד אך פוחדים לגשת לגעת בו, כאילו הוא יתפוצץ לנוכח המגע הקל ביותר .התאומות נכנסו בדילוג למטבח וחטפו את המכתב מהשולחן בתנועה מהירה לפני שיכולנו למחות.
"לואי, השם שלך כתוב פה!" אמרה דייזי והושיטה לי את המכתב ואכן שמי היה רשום בכתב נטוי ומסולסל על קדמת המעטפה .
YOU ARE READING
Your magic- L.S
Fanfictionבית ספר הוגוורטס" מלמל "שמעת פעם על המקום הזה ג'והנה?" "לא" אמרה בשקט "תפתח בבקשה ריצ'ארד" אבי פתח את המעטפה הוציא שתי גיליונות קלף , הוא בחן את שניהם והתחיל לקרוא בקול אחד מהם. "לכבוד לואי ויליוואם טומלינסון, הנך התקבלת לבית הספר הוגוורטס לכישוף ול...
