נ.מ לואי
"בשם מרלין", מלמלה הפרופסור, וניתקנו בכח את עינינו מהאות האפל שבחוץ. רעדתי ונצמדתי להארי בחוזקה.
"מה עושים עכשיו פרופסור?", שאל ליאם בקול שקט, ושילב את ידיו בחיקו.
"תחזרו מיד לבתים. עדיף שתלכו לגריפינדור, הוא הקרוב ביותר. אני אנסה להשיג בדחיפות את שרת הקסמים ואת דראקו מאלפוי, ואשלח את קווין אם יהיה חדש", אמרה בסמכותיות, אך יכולתי לשמוע את הפחד בקולה.
הנהנו במהירות, והתקדמנו במהירות לכיוון הדלת. פתחנו אותה והתחלנו לרדת שתיים שתיים, מזנקים למסדרון האבן ומתחילים לרוץ לכיוון מגדל גריפינדור. שום צליל לא נשמע, מלבד סוליות הגומי המתחכחות ברצפת האבן.
הגענו במהירות לדיוקן האישה השמנה, שנראתה מבוהלת. "אוי בשם מרלין! הוא חזר! הוא חזר!", קראה בפאניקה.
פתחתי את פי כדי לומר את הסיסמא, אך ליאם הקדים אותי ואמר אותה בקול.
נכנסנו פנימה דרך החור בקיר, ורחש מבוהל הקיף אותנו. שלוש תלמידות בכו בצד בקול, תלמידי שנה רביעית ישבו על הכורסאות ובהו בפחד באוויר. ינשופים עפו לכל עבר, מפזרים מכתבים לתלמידים. זעקות אימה נשמעו מעבר למדרגות וחתולים קימרו את גבם לעבר החלון.
אחזתי בידו של הארי, משכתי אותו לעבר המדרגות ועלינו לחדרי. הצלחנו לפסל לנו דרך בתוך ים הבהלה, ואיכשהו הצלחנו לפתוח את הדלת לחדר המעונות שלי ולהכנס פנימה.
בפנים מצאנו את נייל עם הגב אלינו, שיערו הבלונדיני מבולגן, דוחף בגדים ועוגות דלעת לתוך מזוודה גדולה ושחורה מבלי לסדר אותם בפנים. כשהסתובב לקחת משהו מהארון והבחין בנו, עיניו נשטפו הקלה והוא התקרב לחבק אותנו.
"פחדתי שקרה לכם משהו", אמר נייל בפחד קל, וכשהתרחקתי, הבטתי בו ברוך.
"למה שיקרה לנו משהו?", שאלתי.
"זה שאין לומר את שמו חזר", אמר בפחד. "לא ידעתי איפה אתם, וכשראיתי את האות האפל מתנוסס מעל מגדל האסטרונומיה, פחדתי שאולי אתם או לפחות אחד מכם היה שם ונפגע".
"הכל בסדר איתנו", אמר ליאם בקול מרגיע, מניח יד על כתפו של נייל. "אתה בסדר?", שאל בדאגה, ונייל הניד בראשו בפחד טהור.
"פיינו, זה שאין לומר את שמו חזר, אני מבועת מפחד. בשם תפוחי האדמה המטוגנים, זה שאין לומר את שמו חזר!" מלמל בפרנויה, והמשיך לדחוף דברים למזוודה.
"לאן אתה אורז, ני?", שאל ליאם בשקט, ונייל זרק את ספר היסטורית הקסם לתוך ערימת גלימות שמוערמת על המזוודה השחורה.
"אמא שלי שלחה לי ינשוף ברגע שהאות האפל הופיע בשכונה שלנו גם כן," אמר, "היא רוצה שאני אחזור הביתה בהקדם האפשרי. הם אמורים להגיע לקחת אותי כל רגע," סיים, וכאילו בתיאום, אדם גבוה בעל עיניים כחולות עזות נכנס לחדר בטריקה.
YOU ARE READING
Your magic- L.S
Fanfictionבית ספר הוגוורטס" מלמל "שמעת פעם על המקום הזה ג'והנה?" "לא" אמרה בשקט "תפתח בבקשה ריצ'ארד" אבי פתח את המעטפה הוציא שתי גיליונות קלף , הוא בחן את שניהם והתחיל לקרוא בקול אחד מהם. "לכבוד לואי ויליוואם טומלינסון, הנך התקבלת לבית הספר הוגוורטס לכישוף ול...
