פרק לכבוד יום ההולדת של הנסיכה האירית המחומצנת שלנו! תהנו דארלינגס
נ.מ הארי
שפתיו הוטחו כנגד שלי, מנשקות בתשוקה, לשונו ליטפה את שפתי התחתונה, מבקשת גישה שכמובן ניתנה לה כעבור רגע קט, לשונינו נלחמו על שליטה, רבות ודוחפות אחת את השנייה בחיפוש אחר השליטה המיוחלת אך הייתה זו מלחמה אבודה מראש. שפתיו ניתקו משלי ועברו לצווארי, מוצצות מלקקות ונושכות קלות, משאירות סימן אדמדמם שבטח אצטרך להסתיר בכישוף.
הרגשתי את לשונו נגררת על עורי המלוח ועושה סיבובים קלים מאחורי אוזני "הוו כן שם בדיוק שם!" קראתי בעונג כשהפעיל לחץ על הנקודה הרגישה שלי.
"בינגו" מלמל בשקט וגם במילה הקטנה הזו יכולתי לשמוע את המבטא מתגנב לקולו.
החלטתי לקחת את רגע ההפוגה של שפתיו בכדי לנסות לקחת את השליטה פעם נוספת, הפכתי אותנו כך שאני יושב מעליו, מחכך את מפשעותינו ביחד ומנשק את שפתיו הרכות. מעט הופתעתי מכך שלא התנגד ללקיחת השליטה הפתאומית אך החלטתי לנצל את רגע השליטה הקצר עד תום.ליקקתי שובל רטוב לאורך גרונו וכשהגעתי לתנוך האוזן נשכתי אותה קלות ולחשתי "עכשיו תורי" נישקתי נשיקות קטנות מסביב לאוזנו וכשהרגשתי אותו מתכווץ מעט כששפתי נוגעות בנקודה מסויימת חייכתי ותקפתי אותה, מנשק מוצץ ומלקק בעוז "כן הארי מארד כן הארי!" קרא ודירבן אותי להמשיך "הארי!!"
"הארי!" הרגשתי מישהו מנענע אותי בחוזקה
"מה בשם כל טהורי הדם?" מילמלתי ומיצמצתי במהירות כתגובה לאור הבוהק שבקע מהשרביט מולי, הדמות הזיזה מעט את השרביט ויכולתי לראות את שיערו המבולגן של אלבוס ואת עיניו הירוקות המביטות בי "מה קרה?"
"אתה גנחת מתוך שינה" אמר בגיכוך
"מה?" פלטתי במהירות
"אוו כן לואי כן תמשיך!" חיקה אותי ועשה פרצופים מעונגים בהגזמה, הרגשתי את לחיי מתלהטות ומיהרתי לכסות את פני בשמיכת המשי הירוקה. "לפני שתחזור לישון הייתי ממליץ לך לבדוק עד כמה הבוקסר שלך יבש" קרץ לי וחזר למיטתו מתכרבל מתחת לשמיכה "את החלום הבא בבקשה תשאיר לעצמך, אני לא מעוניין להתעורר לקולו של החבר הכי טוב שלי גונח כמו חמור זקן פעם נוספת"
זזתי מעט במיטתי והרגשתי את הדביקות המעיקה בבוקסר שלי, הרגשתי מבוכה קלה אך כעבור רגע המבוכה הפכה לכעס שגבר מרגע לרגע, איך הוא מעז לגרום לי לחלום עליו חלום רטוב?!
החלפתי במהירות את הבוקסר לאחד נקי, השחלתי את רגלי למגפי העור ועטפתי את גופי באחת מגלימות הצמר השחורות שלי. יצאתי בכעס מהמרתפים והחלטתי לטייל מעט על יד האגם בכדי להרגע, אמא תמיד דואגת להזכיר לנו שכעס מזרז קמטים במצח, כמובן שתמיד אפשר בנפנוף שרביט להחליק אותם אך משפחת סטיילס חייבת להראות בצורה מושלמת ללא קסמים מיותרים.
YOU ARE READING
Your magic- L.S
ספרות חובביםבית ספר הוגוורטס" מלמל "שמעת פעם על המקום הזה ג'והנה?" "לא" אמרה בשקט "תפתח בבקשה ריצ'ארד" אבי פתח את המעטפה הוציא שתי גיליונות קלף , הוא בחן את שניהם והתחיל לקרוא בקול אחד מהם. "לכבוד לואי ויליוואם טומלינסון, הנך התקבלת לבית הספר הוגוורטס לכישוף ול...
