Your magic- L.S

Your magic #8

שמתי לכן את השיר החדש של לואי, הוא לא קשור לפרק אבל הוא פשוט מושלם נקודה.

נ.מ לואי

גלגלי הרכבת רצו על המסילה, בעודה מתרחקת מהוגוורטס, לכיוון קינגס קרוס, ורעש הגשם החזק והמרגיע גובר על רעשם.

ליאם יושב לידי קורא בספר שהשאיל מהספרייה לחג. בדרך כלל מאדם פינס לא מאשרת לאף תלמיד להוציא ספרים מהוגוורטס, אבל תסמכו על ליאם שיקסים אותה עם המבט המשכנע והאחריות המדהימה שלו, ויגרום לה לאשר לו להוציא ספר לחג. 

נייל יושב מולי עם רגליים מונחות על המושב משמאלי, מתעסק ביצירת ציפורים מגליוני הקלף שהיו מיועדים במקור לעבודה על הסטוריית הקסם שפרופסור בינס נתן לנו לחופשת חג המולד.

"אז לואי, איך מתקדמים השיעורים שלך עם פרופסור מקגונגל?" שאל ליאם והסיח את דעתי מהנוף מעוטר טיפות הגשם שהשתקף בחלון.

"איזה שיעורים עם פרופסור מקגונגל?", שאלתי בשקט, ומיהרתי לתקן את עצמי כשנזכרתי בשקר הלבן שסיפרתי להם לגבי השיעורים עם הארי. "אה, oui, oui, השיעורים האלו, הם מתקדמים מצויין".

"יופי", אמר, וחזר לספר שלו, "אני חושב שתצליח לעבור את הכישפומטרי בשינוי צורה".

חשבתי על השיעורים שלי עם הארי; על ההתקדמות שעברתי מאז תחילת השיעורים, גם מבחינת החומר הנלמד וגם מבחינת הקשר החברתי שלי עם המתולתל. 

"כן, לפחות אני מקווה".

"תרצו משהו מהעגלה יקירים?" עצרה האישה עם עגלת הממתקים על יד דלת התא שלנו. 

"שני צפרדעי שוקולד ועוגת קדרה בבקשה", ביקשתי ושילמתי כאשר קיבלתי את מבוקשי.

"אחד מהכל בבקשה", ביקש נייל, ועיניו נצצו למראה הממתקים שהושטו לכיוונו. "ליאם, אתה לא רוצה כלום?" שאל נייל, כשפרורי עוגה כבר הספיקו להתפזר על כל שפתיו.

"מה?" הרים את ראשו מהספר ושם לב לממתקים שבידנו. "לא, לא תודה, אני לא רעב", השיב וחזר לספר שלו.

"מה אתה קורא שם?" שאלתי, ורכנתי לקרוא את שם הספר המוטבע על הכריכה. "כישופים אפלים למתקדמים באישור משרד הקסמים? למה אתה קורא את זה?" שאלתי אותו.

"ראיתי משהו שסיקרן אותי ואני עורך על כך מחקר קטן", ענה, בלי להרים את עיניו מהספר הכבד שבידיו.

משכתי בכתפיי והתרוממתי ממקומי. "אני הולך לשירותים לרגע" אמרתי ויצאתי מהתא למסדרון הצר, מנסה לפלס לי דרך לעבור. 

ראש מעוטר תלתלים תפס את עיניי, וראיתי את הארי עומד בקצה המסדרון עם סיכת המדריך שלו מוצמדת לדש גלימתו, נוזף בקבוצת תלמידי שנה שלישית מסליתרין.