משחקי קלפים - פרק 17

481 44 7
                                    

 משחקי קלפים

פרק 17

תמיר:

הבטתי בילדה הזאת שהטריפה לי את המוח מהרגע שראיתי אותה יושבת על הרצפה ובוכה.

היא עמדה מולי ופעם אחר פעם ניסתה לשדר לי את העובדה שהיא לא פוחדת ממני.

אך היא נכשלה.

הרחתי את הפחד שלה ממרחקים.

עכשיו היא עמדה בחדר השינה שלי והביטה לנוף היפה ביותר שזכיתי לראות מדי יום.

כשהבטתי בה בסקרנות היא הייתה נראית כמו ציור שהרגע סיימו לצייר.

לא משנה מה אמרתי לעצמי או איזה סיפורים סיפרתי לעצמי לא יכולתי להתעלם מהתשוקה המזויינת שהרגשתי כלפיה.

הרגשתי את המתח המיני בנינו, גם היא הרגישה אותה אך שנינו התעלמנו ממנה.

עשיו היא כבר עמדה מולי והביטה בי, העבירה את לשונה על שפתיה באיטיות מייסרת שהותירה אותי חסר נשימה.

הרגשתי את לבי פועם במהירות כאילו בעוד שניה הוא יצא מגופי ויפרפר על הרצפה.

לא משנה כמה פעמים הזכרתי לעצמי את השיחה עם השרון מוקדם יותר, לא הצלחתי להתעלם ממנה.

כשעמדתי מולה כל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה איך אני מצמיד אותה למעקה ומזיין אותה עד ששנינו היינו נותרים מסופקים וחסרי נשימה.

היא ניסתה להראות לי שהיא לא פוחדת ממני.

אך היא לא הייתה צריכה לפחד ממני.

לא הייתי עושה לה דבר, היא כנראה עדיין לא הבינה את זה.

הייתי אבוד.

פשוט הייתי נחוש לא להראות לה את זה.

הכסף כבר לא עניין אותי ולא שינה לי על איזה סכום הוא עמד.

רציתי את נועם. רק אותו. לעזאזל!

לו לא התכוונתי לוותר כל כך מהר.

בו אני אנקום לאט ובייסורים.

נשבעתי לנקום בו על השקרים שלו, על המרמה שלו, על ההימורים.

אני אנקום בו על כל שקר ושקר שסיפר לאושרת ועל העובדה שהוא השאיר אותה עם ילד קטן וציפה שהיא תתמודד לבד עם מה שהוא השאיר לה מאחור בזמן שהוא מתחבא מתחת לאדמה וחי כמו גופה.

נשבעתי שכשאתפוס אותו אני אתן לו להריח את האדמה ואכסה את גופתו.

אם אצטרך אקבור אותו בקבורה צ'צ'נית כך שהוא יקבר תחת האדמה בעודו חי ונושם או שאנסר את גופתו לחתיכות ואאכיל את ניקו הפיטבול שלי.

גם ככה הדבר שניקו אהב הכי הרבה לאכול היה בשר עם דם.

נשמתי עמוק והחזרתי את המחשבות שלי למקומם.

משחקי קלפים - איילה תורתיWhere stories live. Discover now