משחקי קלפים - פרק 24

364 35 3
                                    


משחקי קלפים

פרק 24

תמיר:

אני מביט בדמותה של בת אל כשהיא מחוסרת הכרה ומתפלל שהיא תתעורר כדי שתוכל לתת לי סימן ואילו הקטן ביותר.

רציתי לדעת אם היא שמעה את נועם אומר משהו לאושרת.

הרגשתי כמו מת מהלך בזמן שלא ידעתי איפה הם.

השעות האחרונות היו סבל מזויין.

אך היא שכבה במיטה מחוסרת הכרה ומחוברת לאין ספור מכשירים שצפצפו ללא הפסקה.

יוחאי ישב בכיסא צמוד למיטה והביט בה במבט שלא הצלחתי לפענח.

הוא ביקש רשות להיות לצידה וטען שאם היא תתעורר הוא הראשון שיוכל לשאול אותה שאלות.

כשהסתכלתי עליו יכולתי למנות אלפי סיבות אחרות ללמה הוא יושב לצידה.

הסיבה האחרונה שהייתי מצביע עליה היה שהוא כאן כדי להיות הראשון שיוכל לשאול אותה שאלות.

"אני מרגיש חצי מת." הוא מלמל בקול שכמעט ואינו נשב.

קולו שבור ומבטו מיוסר.

"אתה לא מכיר אותה מטומטם." אמרתי והתפלאתי לשמוע אותו מדבר כך.

יוחאי היה האחרון שהייתי מצפה ממנו להתאהב.

"גם אתה לא מכיר את אושרת וזה לא נותן לך סיבה להרגיש אחרת מאיך שאתה מרגיש עכשיו."

נשמתי עמוק אך עם זאת, ידעתי שהוא צודק.

"אתה צריך פסיכיאטר." אמרתי והבטתי בו.

"כשהייתי עובר על ההקלטות, שמעתי איך היא מדברת עם אושרת והראל.

בפעם הראשונה בחיים המסריחים שלי הלב שלי דפק כמו מטורף.

הייתי צריך לשמוע ולראות אותה.

היא תמכה באושרת, עודדה אותה והבטיחה שתהיה לצידה לא משנה מה.

גם כשחיכיתי לאושרת מחוץ לגן של הילד, היא הראשונה שעמדה לצידה.

אין נשים כאלה היום, תמיר."

"רק שמעת אותה, לא ראית אותה. יש הבדל."

"תמיר, תהיה רציני רגע."

"היא מכירה אותך? ראתה אותך?" שאלתי והתאפקתי לא לצחוק למרות שאני האחרון שהיה יכול לשפוט אותו.

הייתי במצב דומה לשלו.

חשבתי על בחורה שהכרתי לפני פחות משבוע.

אך להבדיל ממנו אושרת תפסה את ליבי בשנייה שראיתי אותה מרוסקת על רצפת העירייה.

פעם ראשונה מאז שהכרתי את יוחאי זכיתי להכיר צד שעדיין לא ראיתי אצלו.

משחקי קלפים - איילה תורתיWhere stories live. Discover now