משחקי קלפים - פרק 1

1.1K 39 1
                                    


                                  משחקי קלפים

פרק 1

אושרת:

השעון המעורר מזמזם בלי הפסקה.

נכבה ושוב נדלק בקולי קולות.

עמוק בליבי אני מתפללת שרעש הטרקטור הבוקע מהשעון לא העיר אף אחד,

כך אולי אצליח לגנוב בשבילי עוד כמה דקות של חסד.

אני מתרוממת מהמיטה בחוסר חשק וגוררת את עצמי כל הדרך אל המקלחת.

השעה שש בבוקר ויש לי בדיוק עוד שעה ורבע לצאת מהבית.

שעה ורבע של שקט לפני שאתחיל את היום שלי.

כמו רוטינה שמסתובבת בלי הפסקה, כך הם חיי.

מסתובבים סביב עצמם במעגלים ואין איזושהי יציאה צדדית.

אני מביטה על עצמי דרך המראה ובוחנת את פניי.

מאז אותו המקרה אני נראית כמו רוח רפאים.

הפנים שלי נטולות צבע ואם נודה על האמת, גם החיים שלי נראים בדיוק אותו הדבר.

כשהשעון מראה שהשעה היא רבע לשבע, אני עומדת במטבח ונשענת בגבי אל השיש ואוחזת בידיי כוס קפה רותח כך שריח הקפה חודר לנחיריי.

רק אז אני מתעוררת לגמרי ומבינה שהזמן שלי לעצמי נגמר.

"יש מים בקומקום?" קולה נשמע מעומם מהמקלחת.

אני צוחקת לעצמי.

כל בוקר אותו הדבר.

כל בוקר הוא כמו סרט שמקרינים בקולנוע.

הוא מתנהל בדיוק אותו הדבר וללא שום שינוי.

"כן, הקפה שלך מוכן." אני צועקת בחזרה לכיוון המקלחת.

היא יוצאת לכיווני כשפנייה זוהרות ומביטה בי באותו המבט בכל בוקר.

אני שותקת ולוגמת מכוס הקפה שלי.

"אימאאאא" קול קטן צועק מחדר השינה, "אני צריך עזרה."

הוא אפילו לא נותן לי את ההזדמנות לענות לו כשהוא צועק שוב בקולו המתוק, "אימאאאאאא!"

"לכי אליו. תעזבי את הקפה שלך ולכי אליו."

אני נושמת עמוק.

מכריחה את עצמי להירגע, לנשום עמוק ולסתום את הפה.

כבר ארבע שנים שאני פה.

ארבע שנים שאני סובלת בשקט ומקללת בליבי את האדם שאהבתי יותר מכל.

ארבע שנים של שגרה מזויינת.

בוקר, צוהריים וערב שנראים בדיוק אותו הדבר.

משחקי קלפים - איילה תורתיWhere stories live. Discover now