אני מגיע לביתו של אחי ועל הדרך גונב לו קצת מהסיגריות שיש אצלו , " אולי פשוט תקנה לעצמך חפיסה? , הן לא כאלה יקרות וזה עדיף ככה לפני שיבוא יום ואחטוף התקף עצבים על זה שאתה גונב לי " . קולו של אחי דון נישא ברחבי הסלון . אומנם הוא תמיד נשמע רציני בעיני כולם אבל איתי ועם ראיין ( בן הזוג שלו ) יש לו את החיוך במילים ואם מדובר רק בראיין הוא נשמע כמו דובון איכפת לי קטן . למרות שאפילו לו יש גבולות וסיגריות זה אחד מהם הוא בחיים לא ירים עלי יד אבל כשזה אבא שלנו הוא מוכן אפילו להשתמש בסכינים רק כדאי שלא יגיע הנה , פעם הוא אפילו לקח את החיים של אחת מהזונות שלו בגלל אבא וזה כי הוא הגיע לומר שלום. דון ירד לסלון כשלגופו רק מכנסי טרנינג וגופייה ללא שרוולים שחשפה את שרירו , שיערו היה רטוב מה שהוכיח לי שהוא וראיין היו עסוקים לפני שהגעתי ובאמת לא עברה דקה וראיין ירד עם חולצה של אחי לגופו ובוקסר קצר אך ברגע שראה אותי עלה למעלה במהירות וחזר עם טרנינג . " אתה לא חייב להתלבש ככה בגללי , ראיתי אותך ככה מלא פעמים וזה גם הבית של אחי ואני מעדיף שתרגיש בנוח אני גם לא כזה צעיר אני בן 19" קראתי לגבו הוא הסמיק ומיהר לחבק את גופו של דון ולהסתיר את פניו.
דון צחק וחיבק את גופו של בן זוגו ונשק לראשו . " אז חברה מה אתם רוצים לאכול הבוק"
בום קול נפץ נשמע וכולנו התכופפנו רגילים למצב ואני ודון שלחנו את ידינו לנשקים שלנו וחיכינו
בום עוד פיצוץ נשמע וזה כבר סימן שהם לא מתכוונים לעשות זאת פנים אל פנים התחלנו לזחול אל היציאה האחורית ורצנו אל מחסן הנשקים מי שלא יהיו אין להם מושג במה הם יסתבכו ועם מי
