אהבה ישנה חדשה

פרק 4

סליחה שחיכיתם כלכך הרבה זמן. בשביל שתבינו הוספתי יותר מהפרק הקודם❤️
התלבטתי את מי להעיף היום הביתה.
את קאי או בר?
לא לתמיד.. אבל רק להפחיד. אם מה שאנגל אמרה נכון.. קצת הפחדה לא תזיק.
ניגשתי לדלפק של בר, היא התכופפה כדי לסדר את הבקבוקים במגירה למטה ולא שמה לב אליי.
״בר״. בטון גבוה. היא נבהלה וקמה מהר.
״כ..כן?״. היא אמרה וחייכה.
המבט של אנגל כש-בר חייכה.
קנאית. אני לא יודע אם אני אוהב את זה.
״בר, עבודה יפה״. התחרטתי. לא רוצה להעיף אותה.
התגעגעתי אליה. מאז הפעם שהיא קראה לי.. אנס. היא התחמקה ממני בכל דרך אפשרית.
״רק תזכור שאני לא נשארת עד מאוחר.
ואתה יכול לאיים שתפטר אותי או משהו כזה , ובלה בלה. אבל אני העובדת הכי טובה שתהיה פה״.
כולם הסתכלו עליה בהלם. מאיפה האומץ חמודה.
גילגלתי עיניים והלכתי משם.
בר ילדה קטנה ומופרעת.
——————
בר
14:45. - .
סיימנו פה. משמונה בבוקר אני כאן.
מספיק. יש לי מבחן קובע מחר. אני צריכה לחזור ללמוד. ״היה נחמד איתכם , שיחות מעניינות!!״. צחקתי לעצמי. הרי אף אחד לא באמת דיבר איתי..
מעצבנים. זה היה מבאס, יש פה כמה שנראים נחמדים..
לקחתי את התיק שלי ואת הטלפון והתקדמתי לכיוון היציאה. ששם.. עומר עומד מחייך. מחייך את החיוך המגעיל שלו.
״ולאן את הולכת גברת צעירה?״. הוא שאל חסר סבלנות.
זקן. ״הביתה גברת זקנה״.
״בר , את לא סיימת לעבוד. את נשארת כאן עד 16:30״. צחקתי לו בפרצוף.
״מה אתה רוצה? עשיתי הכל. לך תבדוק״.
הוא הלך לדלפק שלי והסתכל שהכל מסודר.
עשיתי הכל כדי שירד לי מהווריד. סך הכל רציתי עבודה עם בוס נורמאלי.
הוא התעצבן שראה שעשיתי הכל.
״משוחררת״. אני יודעת שהוא
רוצה למרר לי את החיים. אבל אני לא יודעת למה. אז עדיף להתרחק.
****
-00:30Am-
וואי .. איזה עייפה אני.., אבל לא.
אני צריכה להמשיך ללמוד.
יש לי מבחן מחר .. מבחן גדול. מבחן הקובע איזה כיתה אני אהיה. מתמטיקה.
אני מקווה שעומר לא היה חכם מספיק להיות איתי בכיתה.. גם ככה נדפקתי איתו עד עכשיו, ובעבודה!
דיי נו. אני עדיין לא מאמינה שהוא הבוס שלי.
״כמה חומר..״.
בלה בלה בלה.
התרגילים מסתובבים לי במוח, מטיילים..
אני עייפה פיצוצים.
————-
התעוררתי עם ספר על הראש. השעון מצלצל כבר שעה. ״שיט!״ צעקתי. קמתי מהריצפה כשכולה מלאה במחברות וספרים. ״ילדה מפגרת״. עצרתי את השעון שמסמן שכבר 7:45. ואני ההייתי צריכה להיות שם בשבע ורבע שם.
שעת אפס. כמו בתיכון.
הלכתי לחדר אמבטיה ושטפתי את פניי. כל המסקרה שנשארה מאתמול נמרחה.
נגבתי את הפנים והתחלתי להתאפר מחדש.
מהממת. שאני.
החלפתי בגדים, והיום אני עובדת. שוב.
אחרי שעה של התארגנות. ירדתי למטה
לקחתי תפוח ויצאתי מהבית עם 30-אחוז.
בריצה. ריצה. רצתי לאוטו.
——
כמעט עשיתי תאונה.
כשאני חונה אני חושבת על תירוץ.
רק שלא פיספסתי את המבחן ואז
יתקעו אותי באיזה כיתה מחורבנת.
דפקתי בדלת. ונכנסתי. הפכתי לאדומה בהמבוכה שכולם מסתכלים עליי.
טוב אולי.. אולי קצת אהבתי את זה.
״גברת בר!״. המורה צעק. כשכולם באמצע המבחן.
״אתה.. קצת צועק, שמת לב..?״. צחקקתי.
הוא חטף עצבים.
״נראה לך הגיוני שאת מאחרת?! ועוד למבחן?!״.
הוא לא הפסיק לצרוח עליי כשאני עוד שניה מתפוצצת מצחוק. ״לא רק שאת הולכת לקבל עונש על זה, את תעשי את המבחן של הכי גדול באוניברסיטה הזאת. ואז נראה אם את חתיכת חכמה גדולה שמרשה לעצמה לאחר למבחן קובע!״.
או.. הוא סיים לצרוח וישב בחזרה בכיסא.
כל הכיתה נבהלה ונשארה לשתוק. ועומר? עומר מחזיק את עצמו לא לצחוק. כמוני.
״אז אפשר לשבת?״. התקדמתי לכיוון המקום שלי כשהוא עצר אותי. המורה. ״לא, את הולכת לכתוב מאה פעמים. ׳אני לא אאחר יותר לשיעור׳.
מאה! וכשתסיימי.. את תעשי את המבחן שאמרתי לך על הלוח, מול כל האוניברסיטה״.
וואו הרגשתי שהיא פשוט תפסה בלב שלי ומחצה אותו. עומר קם בעצבים.
״אתה לא חושב שאתה מגזים? שחרר מהילדה.
אגב להזכיר לך היא ילדה״. עומר יחתיכת מטומטם.
למה הוא חייב להתערב בכל. דבר.
אני הולכת להסתבך בגללו.
״אתה רוצה להצטרף אליה?״. המורה שאל בכעס.
״אני אשמח-..
הוא אמר וחייך אליה.
...................
והינה אני, ועומר. שוב. לבד. בחוץ.
״היית חייב להתערב?״. הרמתי את מבטי מהטלפון אליו. הוא קם והתחיל להתהלך, פשוט ללכת ולחזור. בלי להגיד מילה.
״כן, הייתי חייב. יש בעיה?״.
אין. לי. סבלנות. אליו.
״אני שונאת אותך״.
״את אומרת את זה הרבה-..״ הוא מלמל.
באתי לענות על זה. אבל הדלת של המנהל נפתחה.
״אתם יכולים להכנס״. המנהל אמר בכעס.
לא יכלתי להתאפק ושחררתי צחקוק.
——————-
״אני לא מבין אתכם, אתם המצטיינים של האוניברסיטה הזאת. למה אתם חייבים להרוס לעצמכם?״.
התלהבתי. הוא אמר שאני המצטיינת.. וגם עומר..
״אז, אם לא תתחילו להתנהג כמו בני אדם.. אצטרך להפריד בניכם. ובסופו של דבר להוציא את שניכ-״
עומר קטע אותו. ״אתה לא יכול להפריד אותי מאשתי״.