פרק 3

899 71 76
                                    

"אני במגבת..ולא נראלי שממש אכפת לך" הוא חייך ועמד מולי כשאני צמודה לקיר. הניח את ידו על הקיר חסם את דרכי. "זה בסדר כבר ראיתי אותך ערומה כמה פעמים, זוכרת?״.

כמה שרציתי להסטיר לו.. להרגיש את תחושה הניצחון.. וכן זה מה שעשיתי..
אבל רגע לפני הוא תפס את ידי וריתק אותה לקיר.
הצמרמורות! לעזאזל!!.
״ע-..עומר..״. קראתי בשמו.
הוא לקח את ידי החופשית וחיבר את שתיהן ביחד כשהוא מעלה אותן מעל ראשי מהדק את האחיזה ביד אחת. הצמרמורות החלו לחזור.. וגם הרטיבות.. .
״את ילדה מאוד רעה, היית ככה ונשארת ככה״.
א..אולי הוא צודק..? ..
לא הוא לא.
״ילדה רעה? ומה איתך..?
אנס נשאר אנס , לא ככה?״
החזרתי לו באותו המטבע. ראיתי את העיניים הרצחניות שלו הולכות והופכות להיות רטובות.
הוא נפגע.. אני קצת מתחרטת.. .
הוא שיחרר את הידיים שלי והלך לאחור.
יצא וטרק את הדלת בחוזקה. כמעט שבר אותה.
. . . . . . . .
יום ראשון לעבודה!!! קולולולולו.
ברבור. ״היום זה היום שאת משתייכת לעבודה, תשקיעי בה״. אריאל אמרה בשיחת וודאיו שאנחנו עושות כבר שלוש שעות מחמש בבוקר עד שמונה.
לא סיפרתי לאריאל כלום.. לגבי מה שקורה עם עומר.. וכנראה.. שאני צריכה!! אבל אם אספר לה אני אספר לה היא תכעס.. .
״טוב בר לכי תתארגני אני יוצאת לארוחת בוקר עם סהר!״. לא הספקתי להגיב והיא כבר ניתקה.
.......
יצאתי אחרי המקלחת... חפפתי טוב טוב. התחלתי להתלבש. חולצת בטן קצרה, גינס ארוך עם קרעים ענקיים. השפרצתי כמה שפריצים של הבושם הכי שווה ביקום. והסתרקתי. תוך כדי גם השיער התייבש וחזר להיות חלק קרשים.
בר ישווה.
אני מקווה שאני יבוא בטוב לבוס.. ולעובדים.
שמתי נעליים סגורות ויצאתי מהבית.
*
נכנסתי לבר. וואו. באמת הבר הכי טוב.
היו שם מלא. אבל מלא ברמנים חתיכים שעמדו בשורה. הרגשתי כמו מלכה. והם המשרתים.
צחקקתי לעצמי והמשכתי להתהלך.
״אין צורך, אין צורך״. אמרתי בקול וצחקתי.
אחד הם משך אותי לידו, ״את מטומטמת? את רוצה להיות מפוטרת על היום הראשון שלך?״ .
אואה. איך שהוא סיים את המשפט. מישהו נכנס.
לא ראיתי בגלל החושך שהיה.. במקום.
״כולם פה?״. שאל האיש.
פה הבנתי שזה ..
עומר.
״עומר?!״. צעקתי. שכחתי שאני לא לבד.
הוא התקדם לכיווני.. הלחץ בגוף.. אני בטוחה שבגלל מה שקרה בחדר שלי..
הוא יפטר אותי על המקום.
הוא תפס בסנטרי גרם לי להסתכל לתוך עיניו.
״לא שמעת על אורות?״. קיוותי שהוא יצחק.
הילד שמשך אותי לידו דרך לי על הרגל בנסיון להשתיק אותי. ״בר״. עומר קרא בשמי וכולם השתתקו לחלוטין. ״עומר״. אין מצב שהוא..
הוא משך אותי לאמצע. ״זאת בר, תכירו. בר יש לי איתה סיפור ארוך, אז מי שיתקרב אליה או ידבר איתה -..״ קטעתי אותו ״עומר לא!״ מעצבן!
״יפוטר״.
״אני שונאת אותך״. לחשתי לו. בתחושת מושפלות חזרתי למקומי. אין מצב שהוא הבוס שלי.
״תתחילו לנקות יש לנו ערב עמוס היום״. הוא אמר עצבני והלך.
ניסיתי ליצור עם העובדים האחרים שיחה.. אבל זה לא עבד. אפילו קשר עין!!.
ניכנסתי לבר והתחלתי לנקות את הדלפק.
״דיי נו זה לא הגיוני שתקשיבו לו״. כולם פה אפסים אחד אחד. אפילו החמוד שעזר לי מקודם לא נמצא בסביבה..

עומר
״הבנתי, כולכם אפסים שמפחדים מחתיכת ילד בן 19!״. היא צודקת. כולם מפחדים מהילד בן ה19.
הם לא יודעים שאני מסתכל עליהם מהמשרד שלי.
״מטומטמים״. לקחתי לגימה מהיין שלי וצחקתי.
היא חתיכת ילדה לא פראיירית.
אבל .. זה המקום שלי לפני הכל, אני ..
-דפיקת דלת.-
״לעזאזל. מי זה עכשיו?״. נגשתי לדלת..
פתחתי אותה. אנגל הייתה שם. אנגל היא.. הזונה הקטנה של המקום. היא מלקקת לכולם במחמאות ומנסה להיות נחמדה למרות שהיא חתיכת כלבה. כדי שתוכל להשתלב. ״אנגל אני די עסוק אז לא עכשיו״.
באתי לסגור את הדלת אבל היא שמה את הרגל כדי שלא אוכל לסגור. למדה ממני.
היא הסתכלה עליי במבט של המסכנה שהיא.
״רק חשבתי .. שתרצה לדעת.. שהחדשה שלך.. מרכלת עלייך..״. וואלה?.
״וואו באמת?, בואי תספרי לי מה היא אמרה״.
ליוויתי אותה לכיסא והתיישבתי אחרי בעצמי.
״היא אמרה שכולם פה אפסים שמפחדים ממך.. ושאתה בן זונה.. שאתה שקרן.. ועוד מלא דברים.. גם קאי מדבר איתה.. למרות שאסרת עליהם״.
לקקנית קטנה. ״תודה אנגל, מאוד עוזר.. את משוחררת״. היא חייכה חיוך של השטן ויצאה.
בר. בר. בר.
סידרתי את החולצה וירדתי לכיוון כולם.
לא ראיתי כלום לגבי קאי ובר.
אבל בכל זאת התעצבנתי.
התלבטתי את מי להעיף היום הביתה. את קאי או בר?
לא לתמיד.. אבל רק להפחיד. אם מה שאנגל אמרה נכון.. קצת הפחדה לא תזיק.
ניגשתי לדלפק של בר, היא התכופפה כדי לסדר את הבקבוקים במגירה למטה ולא שמה לב אליי.
״בר״. בטון גבוה. היא נבהלה וקמה מהר.
״כ..כן?״. היא אמרה וחייכה.
המבט של אנגל כש-בר חייכה.
קנאית. אני לא יודע אם אני אוהב את זה.
״בר, עבודה יפה״. התחרטתי. לא רוצה להעיף אותה.
התגעגעתי אליה. מאז הפעם שהיא קראה לי.. אנס. היא התחמקה ממני בכל דרך אפשרית.
״רק תזכור שאני לא נשארת עד מאוחר.
ואתה יכול לאיים שתפטר אותי או משהו כזה , ובלה בלה. אבל אני העובדת הכי טובה שתהיה פה״.
כולם הסתכלו עליה בהלם. מאיפה האומץ חמודה.
גילגלתי עיניים והלכתי משם.
בר ילדה קטנה ומופרעת.

מצטערת על ההמתנה. אוהבת אתכם❤️
שנה טובה לכולםםםם3>>
בשביל עוד פרק.
40 הצבעות + 40 תגובות.

אהבה ישנה חדשהWhere stories live. Discover now