אהבה ישנה חדשה

פרק 2

כבר שכחתי כמה החיוך שלה יפה.. .
הרגל שלי לא הפסיקה לרעוד בשיעור.. מרוב חשיבה עליה. אני יושב שולחן מאחוריה. אז כל מה שאני רואה זה אותה. כל השיעורים.
אני לא יכול יותר. קמתי ויצאתי מהכיתה. המורה ניסה להגיד לי משהו אבל באותו רגע, טרקתי את הדלת.
לקחתי נשימה עמוקה. הוצאתי סיגריה והתחלתי לעשן. "מה עשיתי רע בחיים." מרגיש כיאלו חזרתי לתיכון. רק שהפעם. היא זאת שמתגרה. בי .
ל . ע . ז . א . ז . ל .
אני חייב. אבל חייב. להתנתק ממנה. למרר לה את החיים כאן. אחרי מה שהיא עשתה לי.
אני לא אתן לראות אותי מתפתה לגירוי . אני אגרום לה לסבול. כמו שלא גרמתי לאף אחד. היא יצאה מהכיתה ׳אחרי׳ שהיא מנסה להסתיר את העובדה שזה בגללי.

בר
יצאתי אחריו. לא היה רעיון חכם במיוחד. אם ההיינו מדברים.. הוא היה מסתלבט עליי. שיצאתי בגללו.. .
הלכתי ללוקר שלי , ניסיתי להתחמק מקשר עין..אבל כמו החסרת מזל שאני זה קרה.
הוא יסתכל עליי כמה שניות. זה כבר היה מפחיד. העיניים השחורות שלו... המבט השטני .. לא היה צריך יותר מלהסתכל עליו כדי להבין שהוא רוצה לרצוח אותי. אבל הוא לא אמור לעניין אותי . תזכרי בר. הוא לא בשבילך.
הוא. לא. יהיה. בשבילך.
נקודה.
~*~
חודשיים וחצי שהוא לא מפסיק לשבת לי על הווריד. 
להוציא אותי הרעה. או כל דבר שירים לי את העצבים.
יצאתי לבחוץ.. 00:00 בלילה ואני בחוץ שוכבת על חומת הישיבה של המזרקה. מאז שהגעתי תמיד הייתי יושבת כאן . לנוח, להרגע, לחשוב על כל דבר שיש...

שכבתי שם על הבטן וציירתי סקיצה לגינס אוברסייז. תמיד אהבתי עיצוב . זה גם מה שבאתי ללמוד הייטק. אני רוצה אדריכלות ועיצוב פנים וגם מהצד אני מעצבת בגדים, תופרת.. כל מה שלבשתי בזמן האחרון אלו דברים שתפרתי. התחלתי לעסוק בזה יותר בזמן האחרון. זה גם משהו שעזר לי להסיח את דעתי על עומר..
שעה שאני יושבת ומציירת, עד שעומר להופיע. נשען על הדג הגדול ש'יורק' מים לתוך המזרקה מעשן סיגריה. וכל זה קורה בדיוק כמה מטרים בודדים ממני. העפר של הסיגריה מתעופף ונופל על המחברת שלי. זה כל-כך עיצבן אותי, אבל אמרתי לעצמי. בר תנשמי.. ותתעלמי.

עד כמה שזה מוזר העפר יש לו צבע אפור. זה הצבע שרציתי לגינס שציירתי. התחלתי למרוח את העפר בתוך הקווים וזה יצא בול הצבע שרציתי! חיזקתי קצת עם עיפרון וכלכך אהבתי. "כן זה המכנס הבא שאני אתפור" לא שמתי לב שאמרתי את זה בקול. שכחתי שאני כבר לא לבד. היה ממש קר, זאת לונדון.. תמיד קר שם. הוא היה עם פוטר ענק .. אני זוכרת אותו מהתקופה שעוד היינו 'ביחד' ואני הייתי עם פיגמה קצרה, וזה לא ממש הפריע לי. הוא התחיל להתהלך ממקום למקום נראה שהוא עצבני. לספסל שהיה בפינה וחזרה למזרקה. זה פוצץ לי את המוח . סחרחורת רצינית ולא הצלחתי להתרכז בגלל זה . אחרי עשר דקות באה גל רוח קרירה והעור שלי קפא . עור ברווז. "למה את לבושה ככה בקור כזה?" הוא שאל פתאום. הרמתי את מבטי אליו.
"למה אכפת לך?". הוא ישר הוריד את הפוטר, הניח לידי ונשאר בחולצה חלקה קצרה. התעלמתי ממנו כי אין מצב שאני אלבש את מה שהוא לבש .

"עכשיו בר . תלבשי את זה".
סליחה?

הסתכלתי עליו במבט מתנשא. עד שהוא זרק את הסיגריה, דרך עליה ופשוט בא מולי. התחיל 'להלביש' אותי , כיאלו אני בת שלוש. "עומר דיי , הבנתי" הוא ניצח . התיישב לידי בזמן שאני מנסה להכניס את היד לשרוול הארוך והעבה. "יותר יפה עלייך" הוא אמר וחייך.

"עומר תקשיב , לא נראלי שהבנת. מהיום שהגעתי עד עכשיו אתה לא מפסיק לנסות להציק לי, להשפיל אותי, ולרדת עליי.. אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני. לא עשיתי כלום! ועכשיו אתה מנסה להתחנף? לא יעבוד לך. אני שונאת אותך אוקיי? מתי תבין שאתה לא יכול להיות בטוב איתי כשאתה רוצה וכשאתה לא רוצה לרדת עליי ולנסות להראות לכולם שאתה ה'גבר'. כי אתה לא.
אתה חתיכת אפס". הוא ניסה להגיד משהו אבל הוא שתק.
לא החרטתי על שום מילה.. אולי קצת.. אבל ברגע שאמרתי את זה, זה היה בשיא הביטחון. קמתי הורדתי את הפוטר ושמתי אותו על הכתף שלו. לקחתי את הדברים שלי . "ואפס נשאר אפס". הלכתי. חזרתי חזרה לדירה שהשכרתי שם. באזור. בכל זאת עברתי מדינה. אני צריכה לדאוג לעצמי כמו שצריך.

"אוקיי אז תפתרו את חמשת המשוואות האלה" . כן ברור .דחפתי את המשקפיים שכמעט נפלו לי מהאף למעלה והתחלתי לעבוד. שמתי אוזניות , הדלקתי את השירים ממש נהנתי. למרות שזה אסור..

שעה שכבר אני עובדת על התרגילים המחורבנים האלו. הצלחתי לפתור אותם .. אבל המחשבה ..

'אפס נשאר אפס' מה שאמרתי לעומר. מהדהדת לי בראש.. "בר. בר. בר" לא שמעתי מה המורה אומר עד שהרמתי את ראשי והורדתי את האוזניות.
"אני לא מבין את לא שומעת?" לעזאזל חצוף.
"מה אז לא שמעתי לרגע , כן?" מטומטם.
"תלכי ללוח ועל זה ששמעת שירים למרות שאסרתי על זה, תפתרי את כל התרגילים" חתיכת.. 
בר בואי נראה להם מה את מסוגלת. ניגשתי ללוח, לקחתי את הטוש השחור והתחלתי לפתור . אלו תרגילים ברמה גבוה.. גם המורה אמר שלא כולם יכולים לפתור אותם.. אבל אני יכלתי. כי אני חכמה. פתרתי הכל והמורה אמר שהתשובות נכונות . התקדמתי טיפה וקדתי קידה של ניצחון. "תודה תודה רבה לכולכם" צחקקתי וחזרתי למקום. עומר הסתכל עליי במבט שינאה. התיישבתי ופיזרתי את הקוקו הגבוה שעשיתי בבוקר . כדי לפתות אותו. הכנסתי את שתי הידיים בשיער למטרה לסרק אותו והוא יושב מאחורי מושך לי בשיער . לקחתי נשימה עמוקה והעפתי את השיער מהכתפיים לאחור מה שגרם לשיער לעוף לו על הפרצוף. צחקתי. " מגיע לך".
                      ~*~
מאוחר יותר בערב הייתי בדירה והייתה דפיקה על הדלת. הרגשתי שזאת דפיקה של גבר.. אבל זה לא עצר אותי מלהמשיך לשיר במקלחת. הדפיקה נהייתה חזקה ורועשת יותר. "כבר תרמתי" לקחתי מגבת וכרכתי אותה סביב גופי . ניגשתי לדלת ופתחתי אותה. נאנחתי כשראיתי שזה עומר. אין לי סבלנות אליו . "ביקור מלבלב. מה אתה צריך?" בהכי רשעות אמרתי את זה. הוא בכלל לא שאל ונכנס, סגר אחריו את הדלת. "אני במגבת..ולא נראלי שממש אכפת לך" הוא חייך ועמד מולי כשאני צמודה לקיר. הניח את ידו על הקיר חסם את דרכי. "זה בסדר כבר ראיתי אותך ערומה כמה פעמים, זוכרת?״.