פגסוס ושרלוט יוצאים לדייט, יאק!

79 7 0
                                    

נ.מ-שרלוט

 אחרי נסיעה של שלדעתי נמשכה שעות  עצרנו ליד שדה תותים 

"פרסי..." אמרתי מבולבלת "אני לא בטוחה שזה הזמן לקטוף תותים" 

פרסי צחק ואמר "חכי זה קצת יותר משדה תותים" הצצתי מחלון ולא ראיתי שום דבר מיוחד בשדה רגע.......אני חושבת שראיתי בקתה? בכול מקרה נעצרנו מול גבעה בה נצץ פסל בגובה....וודפאק!? עמד שפסל בגובה של שניים עשר מטר של אתנה? 

"רגע זה לא היה פעם באתונה?" שאלתי "ואז נגנב?" אנבת' חייכה חיוך שבע ורצון וליאו שישב לידי לחש לי 

"זה סיפור ארוך" 

יצאנו מהקראוון והתחלנו לעלות על הגבעה 

"אז אמא בסדר?" שאלתי את פרסי 

"אמא!" הוא קרא בהפתעה כאילו שכח לעשות משהו חשוב "בואי" הוא תפס בידי והתחיל לרוץ בחזרה לקראוון 

"פרסי לאן אתה הולך?" שאלה אנבת' ממרחק 

"הביתה בשביל שאמא שלי תראה את שרלוט"  

"המפתחות!" היא קראה ופרסי נעצר והסתובב ואז רץ בחזרה לאנבת' הפעם למזלי בלעדיי 

"אופס" הוא מלמל במבוכה ולקח את המפתחות מאנבת'

"מוח אצה.." היא מלמלה "תחזור אחר כך אני ארגן לה מזרן" אמרה והסתכלה עליי 

"תודה חכמולוגית" אמר ונישק אותה "אני אחזור מהר"

"בכיף" אמרה והשאר הסתובבו ועלו בחזרה בעוד  פרסי חוזר אליי 

עלינו לקראוון פרסי נהג ואני התיישבתי לצידו 

"אתם ממש חמודים ביחד איך הכרתם?" שנזכר

"זה סיפור ממש ארוך" אמר פרסי שנראה שנזכר בכמה זיכרונות

"אז מצאת אותי ושכחת לספר לאמא?" המשכתי לשאול

"לא...אבל בעיקרון כן"  

"אז לאן אנחנו הולכים?"

"הביתה" הוא ענה 

מגיל שלוש שנתיים לא ראיתי את הבית שלנו האמת אני לא ממש מכירה את המושג בית בחיים לא היה לי כזה טוב היה פשוט לא מצאתי אותו נעצרנו מול בניין די רגיל

"בואי" הוא החנה את הרכב יצא מהמכונית והכניס אותי לבניין 

עלינו במעלית והגענו אל דירה עלה ממנה ריח מתוק של שוקולד צ'יפס ועוד ריחות של בישולים פרסי תקתק בדלת 

אחים זה לנצח -פרסי ג'קסון-Where stories live. Discover now