אחים זה לנצח -פרסי ג'קסון-

שואבים את שארלוט אהה או שלא?

נ.מ- פרסי

הצרחה ששמעתי הייתה צורמת וגרמה לי לקפוא במקום
אני ואנבת' בדיוק התחלנו לעקוב אחרי העקבות של הנער

אבל הצרחה לא זאת שהקפיאה אותי אלא הזיהוי של הקול הצורח. זאת הייתה שארלוט.

אנבת' הבינה את זה גם והתחלנו לרוץ
לא היה לי מושג לאן אבל נראלי שאנבת' כן ידעה

הייתי יותר מדי המום מכדי לדבר.
אני האח הכי דפוק שיש אפילן לשמור על האחות הקטנה שלי אני לא מצליח!

עוד צרחה השתלשה ממרחק

הבור שנפער בתוכי גדל והשאיר חור בקיבה שלי
הרגשתי נורא
מעכשיו הילדה הזאת מחוברת אליי באזיקים.

"לאאאאאאאאאאא!" שארלוט צעקה

הצרחה הייתה כולכך מקפיאה וצורמת
למה לעזאזל היא צורחת ככה?

נ.ב- ליאו

"מה זאת אומרת מי אנחנו?" שאלתי והסתובבתי באיטיות לעבר הקול

אישה בגיל הארבעים עמדה עם חץ שלופה היא להשה גופיה אפורה והרבה פיסות בד אחרות
היא נראתה כמו אינדנאית משוגעת

"מי אתם!?" היא חזרה בתקיפות

"אני יודע מי אנחנו אבל מי אתם?"

"גם אני יודעת מי אני אבל מי אתה?"

"אני אני מי את?"

"גם אני אני מי אתה?"

אני לא יודע איך הצלחתי להמשיך ככה איזה חמש דקות ללא הפסקה בלי להתפוצץ מצחוק

"היי שקט!" שארלוט השתיקה את שנינו
"קוראים לנו ג'ייסון גרייס, שארלוט ג'קסון וליאו ואלדס,"

"המלך" הוספתי ושארלוט גלגלה עיניים בחיוך

"בכל מקרה, לא באנו כדי לפגוע לאף אחד, ולמעשה נראלי שהאויב שלנו משותף"

ג'ייסון לחש לשארלוט "ממתי את מדברת בשפה גבוהה?"

"מאז שצריך וזו לא שפה גבוהה" היא לחשה בחזרה והמשיכה

"את מדברת על הנרי נכון? מה האינטרס שלכם לפגוע בו?"

"הוא הרג אותי." אמרה שארלוט

"הוא פוגע בחברים שלנו" אמר ג'ייסון

"הוא די מציק" אמרתי

"ומהיכן אני אמורה לדעת שאתם דוברי אמת?" היא שאלה בסקרנות

"ליה." אמרה שארלוט

"מאיפה את מכירה את השם הזה?" היא שאלה בתקיפות

"היא חברה שלנו." מיהרה שארלוט להסביר
"היא קראה לנו לבוא ולעזור לה להיחלם נגד ההנרי הזה"

"אז את בת הפוסידון אותה היא נשלחה לחפש?"

"כן" אמרה שארלוט בהקלה