אחים זה לנצח -פרסי ג'קסון-

הסוד המשפחתי של הקאפקייק הכחול

נ.מ- ליה

"היי, ילדת ירח המשמרת שלך" קול של בן העיר אותי

"אהא!" נקפצתי בבהלה כשהבנתי שג'ייסון ראה אותי יושנת

"אה סליחה לא רציתי להפריע או לא יודע מה פשוט זה המשמרת שלך ואנחנו מפענחים עכשיו את החידה של המגן של האי שלך אז חשבתי שאולי תרצי לעזור..." הוא אמר

ואני כבר מזמן הייתי על הסיפון
ראיתי מקרוב את הגביש הקרח ואת השביל שהוביל לקו החוף ראיתי גם שתי נקודות קטנות ומילים שזרחו בשמיים
קצוות אור ראשונות החלו להגיח וג'ייסון העיף אותי במהירות לגביש הזה
בן רגע הגעתי לחוף שם ראיתי את אנבת' וסת'

אוי לא..... כשמבטי ושל סת' נפגשו הרגשתי כמו עגבנייה לוהטת
לא רציתי לחשוב על מה שקרה לכן הכרחתי את עצמי להפנות מבט ולהסתכל על החידה

"אז מה התשובה?" שאלתי וניסיתי לכוון את זה כמה שיותר לאנבת'

"טוב את זה פענחנו התשובה היא ירח אבל אין לנו מושג מה לעשות עם זה"

"אני חושב שצריך על הנקודה הזוהרת הזאת אור ירח רק שאין לי מושג איך עושים את זה"

"סת' אתה גאון!" אמרה אנבת' והביטה בפעם הראשונה על הנקודה הקטנה של הירח
"היא עוצבה במיוחד בשביל שקרנות הירח לא ייגעו ויצטרכו לעשות את זה במכוון... רגע.. אז ליה את יכולה לפתוח את זה?"

"אני יכולה לנסות..." אמרתי ומיקדתי את מבטי בנקודה הזוהרת בעדינות כחלחל
הנפתי את ידיי לעבר הנקודה ושליחתי את כול זרמי הירח שלי החוצה
עיניי התחילו לזהור ואני חושבת שגם ריחפתי באוויר אבל אז זה נפתח בפרץ חד של אוויר שהעיף את סת' לתוך האוקיינוס הפתוח

"את חושבת שצריך לעזור לו או ש..." שאלתי את אנבת'

"הוא יהיה בסדר" אמרה בעייפות כאילו הנער שעף קילומטר טוב לא הנושא המעניין

"אז איך זה שאני עדיין לא רואה כלום?" שאלתי את אנבת' מסוחררת ומנסה לא לפיפטל

"כי עכשיו מגיע תורה של שארלוט" אמרה

נ.מ-שארלוט

"לא באלי לקום!" מלמלתי העייפות והגנתי על ראשי עם כרית בזמן שליה הרביצה לי בעזרת כרית קשיחה

"את חייבת להתעורר כבר יא חתיכת עצלנית"
היא אמרה והרביצה לי לאורך גופי

"אההאההה" יללתי וקמתי לישיבה
הלכתי לעבר המטבח באיטיות הבוקר

"אין לנו זמן לזה!" ליה ניערה את ידי בניסיון לזרז אותי
אלידם אדירים כמה קפה הילדה שתתה?

הכנתי לעצמי ושתיתי אותו באיטיות תוך כדי שאני ממלאת מחדש את מצבר האנרגיה שלי
עד סוף הכוס המצבר היה טעון ומוכן