אחים זה לנצח -פרסי ג'קסון-

אסור להעיף את כל בני הים למים

נ.מ-פרסי

ריחפתי באוויר בבועה המוזרה הזאת
הראש שלי כאב ואני חושב שהגוף שלי היה מת או ככה לפחות זה הרגיש
ראיתי את הנער הזה מאיים על שרלוט  אבל לא היה בי מספיק כוח להגיב
ואז הנער שמסתבר שקוראים לו שון אמר שיש לו אחות וליה הופיעה
"מה!?"
הצעקה הזאת אולי התעמעמה מבעד לבועה הזאת אבל ביחד עם כול צעקות האחרים זה היה חד וברור
"בפעם האלף אני לא אחותך!"

"טוב, את זה תגידי לאמא שלנו! אה רגע כבר אין לנו אמא"

"מה עשית לאמא שלי!?" ליה כמעט התפוצצה

"טוב היא מתה בתחילת הקרב, בינינו היא תמיד הייתה החלשה יותר במשפחה"

"אההההה!!!!" ליה צעקה ואטמה את אוזניה עד שהבועה התפוצצה והיא נפלה לארץ ליד שרלוט

"וואו אחותי את חייבת להרגיע" אמר הנער בהפתעה אך ברוגע מסוים

הנערים האחרים התחילו להתקרב אל ליה אבל שרלוט שניצלה את ההפתעה ובעטה בביצים של השובים שלה הסיחה את דעתם והתחילה להילחם בהם בעוד ליה צרחה על הנער
"אתה. לא. תדבר. ככה. על אמא שלי!!"
ואז התנפלה עליו
ו...ואוו תזכירו לי לא להתעסק עם הילדה הזאת.
זוהר אפור קרן ממנה בטירוף והנער עף כמעט עד למעקה של הסיפון ואז הוא מיהר להתרומם
כולו חבול ופצוע שון עמד ואמר בקול נינוח
"ככה אחות? אין בעיה"
ואז זוהר זהוב קורן יצא לו מהיידים ועיניו התחילו לזהור בזהב וכך גם של ליה  רק בצבע בכסף
והכסף והזהב התנגשו יחד ויצרו פיצוץ ענקי
"אההה!" ליה צרחה כמו משוגעת ונאבקה בדחף לא ללכת אחורה.  היה נראה בסדר והזוהר הזהוב איים לבלוע את האפור של ליה ואז שרלוט הופיעה מהצד
"היי, אני איתך אחות" היא אחזה באחת מידיה של ליה, ליה צרחה ועיניה הכסופות שקרנו בזוהר מוזר התחילו לדמם
שרלוט החזיקה בידה של ליה ואז הצטרפה אליה מידיה של שרלוט התחיל לצאת גל של מים ועיניה זהרו בכחול עיניה של שרלוט טפטפו דם והן נראו לא אנושיות. וביחד הם העיפו את שון מהסיפור והבועות התפוצצו
נפלתי על התחת
אני אשקר אם אני אגיד שזה לא כאב אבל היו לי דברים יותר חשובים לטפל בהם.
רצתי לליה ושרלוט שנראה שאחרי שהעיפו את הנער כבו והתרסקו אחת על השניה ליה חרחרה דם. ושרלוט נראתה כאילו התעלפה
אחרי שהבטתי בהן ולא ידעתי מה לעשות שרלוט התעוררה בנשיפה
"אנחנו חייבים להגיע לבועה!" היא קראה כאילו יצאה מטרנס קמה על רגליה והתחילה לרוץ לתוך הסיפון
מה לעזא-

נ.מ פייפר

אחרי שהבועה שלי התפוצצה הדחף הראשוני שלי היה לרוץ לשרלוט וליה אבל לפני שהספקתי להתקרב ג'ייסון הופיע מולי
"בואי צריך להעיף מפה את הנערים לפני שהם יגרמו לעוד נזק"
הבטתי בחבורת הנערים האחרים הם נראו מבולבלים ופצועים מהמכות של שרלוט אבל ידעתי שלא ייקח הרבה זמן עד שהם יתאפסו וינסו להרוג אותנו
לכן עקפתי את פרסי שרלוט וליה וביחד עם ג'ייסון והייזל שהצטרפה התחלנו להילחם בהם ולהעיף אותם אחד אחד מהסיפון
בזמן שנאבקתי עם עוד נער על לדחוף אותו מחוץ לסיפון המנוע התחיל לעבוד ושנינו נפלנו למים
אני והנער נלחמו אחד בשני גם בתוך המים עד שנתתי לו אגרוף והחמצן שלו התשחרר והוא מיהר לברוח
ואז קלטתי כמה דברים
אין לי חמצן
אני בתוך האוקיינוס
אני לא כל כך טובה בלשחות
וספינה ענקית דוהרת היישר מולי
אוי לא לא לא מה אני עושה!? אני לא אספיק בחיים להגיע אל מחוץ טווח הסירה ואני גם חייבת לעלות עכשיו בשביל אוויר
ניסיתי לשחות ולעלות למעלה אבל רק שקעתי ושקעתי החמצן התחיל לאזול והספינה כבר הייתה שני סנטימטר ממני אולי הגיע הזמן לוותר?
עיניי נעצמו לאט לאט והעולם התחיל להתקדר
פוף נגמר האוויר לנשום והמים התחילו לזרום עמוק לתוך גופי התחלתי לשכוח מהכול. מי אני? מה אני עושה פה? איך קוראים לי?
העולם נחשך