כעבור 3 חודשים נקודת מבט אגם: טוב אז עברו שלושה חודשים ובשלושה חודשים האלה הספקתי די הרבה בסוף החלטנן שנהפוך לחבורה אנחנו והבנים והאמת כולם התלהבו מהרעיון. אה ובקשר לרואי,התקרבנו יותר ואנחנו נפגשים די הרבה אנחנו בנתיים חברים הכי טובים כזה (כל החבורה חברים הכי טובים אבל מהבנים אליו אני הכי מחוברת😉).
"חיים שלי קומי" עמית אמר קמתי עשיתי את ארגוני הבוקר שלי לבשתי חולצה לבנה מכנס ג'ינס ואת האוסטאר שלי.
ואז הטלפון שלי צילצל ועל הצג היה רשום "רואי החתיך והמושלם" תהיו מודעים לזה שהוא לקח לי את הטלפון וקרא ככה לעצמו. "אה יקופה" רואי אמר "סתום ומהר" אמרתי "טוב סליחה מצטער חיים שלי" הוא אמר. כן,הוא קורא לי בכל השמות האלה וכבר התרגלתי ואני די אוהבת את זה. "לא סולחת" אמרתי "מה את אומרת" הוא אמר "שאני לא סולחת" אמרתי והוא אמר "טוב נתחשבן על זה כבר,תצאי עוד 5 דק בלי לאחר למה את והארגונים שלך תבואי לאוטו מחר" אמרתי "רואי חיים שלי אני כבר מוכנה" הוא צחק ואמר "פייי אגם לוי מוכנה עוד לפני שהגעתי?" "תתפלא" אמרתי "טוב ביי יפה שלי אני מגיע" "בייי" אמרתי
רואי הגיע ואמרתי ביי להורים שלי נכנסתי לאוטו וחיבקתי את רואי והוא נישק את ראשי "חיים שלי את" רואי אמר וחייכתי והוא צחק "מה מצחיק" שאלתי והוא שאל "לא יודע אסור לצחוק?" אמרתי "טוב תצחק" "תודה על האישור" הוא אמר. הגענו לבית ספר וראינו את החבורה בשער (מזכירה שהחבורה זה הבנים והבנות ביחד) "הזוג שלנו" מאי אמרה מתכוונת אליי ואל רואי "כן נכון" עדי אמרה צחקתי ואמרתי "סתמו אתן גם כן" דיברנו טיפה ואז הלכנו לכיתות בהפסקה דיברנו וקבענו היום במועדון כולנו,בהצלחה לי
הגעתי הבייתה אחרי שרואי התעקש להחזיר אותי.אני מתחילה להתאהב בו ואני לא יודעת מה לעשות ומה הוא מרגיש כלפיי.גם אין לי את האומץ להגיד לו על זה . מרוב מחשבות עליו נרדמתי וקמתי בשעה 18 כי עדי התקשרה אליי "בואנה את חולה בראש" היא אמרה לי "מה עשיתי" עניתי "צריך להתחיל להתארגן ורק קמת מהשינה,תגידי לי את רצינית?" היא אמרה "אני קמה תרגעי ילחוצה" אמרתי "טוב אני ומאי עוד 2 דקות יוצאות אלייך" היא ענתה "סבבה בואו" אמרתי והלכתי להתקלח זריז.
הבנות הגיעו והתארגנו
אני לבשתי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
